כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

בקרובי אקדש

חודשיים להסתלקותו בחטף של ידידנו בן החבורה הרב הגאון רבי מנחם אשר זקבך זכר צדיק לברכה באסון הנורא בהילולא דרשב"י בציונו הקד' במירון * לפשט עקמומיות שבלב: מקצת מדברי ההספד והזיכרון שנאמרו לזכרו ומדברי החיזוק וההתעוררות שנאמרו בעקבות האסון הנורא * חמול על עמך רחם על נחלתך חוסה נא כרוב רחמיך

עלה המוות בחלונינו

לב מי לא חרד לשמע האסון הנורא שהתרחש בליל י"ז אייר ל"ג בעומר בציון התנא הקד' רבי שמעון בר יוחאי במירון, בשריפה הנוראה ששרף ה' במיתת ארבעים וחמשה קדושים וטהורים שנסתלקו לישיבה של מעלה באופן נורא בגזירה איומה שנגזרה על כלל ישראל. 

ובחלונינו עלה המוות בארמותינו בא בהיחטף בדמי ימיו נפש צדיק של חד מחשובי לומדי בית מדרשינו אב בחכמה ורך בשנים הרה"ג רבי מנחם אשר זקבך זצ"ל מחשובי האברכים בכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית בתוך השריפה אשר שרף ה'. 

ידידינו הרה"ג רבי מנחם אשר זקבך זצ"ל נולד בניסן תשנ"ז לאביו הרב הגאון רבי מאיר זקבך שיבדלחט"א מרבני ישיבת פאר משה בפ"ת ולאמו תבדלחט"א בילדותו למד בתלמוד תורה בקריית הרצוג, ובישיבה קטנה למד בישיבת גבעת רוקח בב"ב, משם המשיך בחוק לימודיו בישיבת 'תורת זאב' ירושלים.       

שנות לימודו היו שווים לטובה. בעוסקו בלימוד התורה ברציפות ובעמילות מתוך נעימות ושמחה וצהלתו על פניו תמיד, חבריו מספרים, כי היה עמל בתורה בימי שישי ושבת קודש באופן מיוחד מאוד ואף היו זמנים בהם קבע בשישי ושב"ק סדר לימוד של יותר מעשר שעות רצופות. 

סיפר אביו שיבדלחט"א, כי בהזדמנות אחת אמר לו שלפני שמונה שנים קיבל על עצמו קבלה לקרוא ברכת המזון מתוך הכתב וכבר שמונה שנים עומד בזה ומעולם לא נאלץ לעבור ע"ז. 

בהגיעו לפרקו נישא ביום כ"ב שבט תשע"ט לרעייתו תבדלחט"א בת הרב הגאון רבי יוסף קנטור שליט"א ובתחילת זמן קיץ תשע"ט הצטרף לכולל במודיעין עילית שע"י הישיבה הקד'. בו נפתח פרק נוסף של עסק התורה בהתמדה מופלאה אשר באהבתה שגה תמיד, ומתוך דיבוק חברים מיוחד כפי שהעידוהו על מכריו. 

ואלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה

בליל ל"ג בעומר י"ז אייר במהלך האסון הנורא בציון הרשב"י הקד' במירון נסתלק בהיחטף לבית עולמו, הלוויתו התקיימה ביום שישי ערש"ק אמור ולאחמ"כ יצא מסע הלוויה לבית החיים בפ"ת.  

בהלוויה ספד לו נרגשות מורינו רה"י הגרש"ב שליט"א שהביא את דברי הפסוק 'למה יאמרו הגויים איה אלוקיכם ואלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה' ומה נכנס כאן אלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה? ואולי התשובה בזה הוא שהכוונה בזה היא, שאלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה, וממילא בחפצו הוא עשה שישאלו, זה היה רצון ה' שלא יבינו, שישאלו איה נא אלוקיכם.  

אבל כתוב כאן שכאשר יש דברים שלא מבינים ויש שאלות, אז זה יאמרו 'הגויים', כלל ישראל אף פעם לא שואל שאלות. כלל ישראל יודע ומאמין שאלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה, אנחנו יודעים שזה רצון ה' אין לנו שאלות, אנחנו יודעים שמשפטיך תהום רבה. שהצור תמים פועלו וכל דרכיו משפט. 

אבל בגזירה הנוראה הזאת, הרי אנחנו רואים שהגזירה הייתה על כל כלל ישראל ממש. הלא אין מדינה עיר ומשפחה שלא היכה ה' בה או בקרובים אליה מכל העולם ממש, והלא זה גזירה על הציבור ממש. וממילא אלו שנגזר עליהם הרי הם קרבנו של ציבור קרבן עולה לה'. 

עצרת חיזוק והתעוררות

במלאות השבעה למ"ה קדושי האסון הנורא במירון וביניהם הרה"ג רבי מנחם אשר זקבך זצ"ל התקיים בהיכל הכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית עצרת חיזוק והתעוררות המרכזית בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א ובהשתתפות אלפים מבני הישיבה ומתושבי העיר.  

את העצרת פתח רבינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א, בדברי הפסוק 'מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלוקים מצא את עון עבדיך' ומיד שראו הדין עליהם ידעו ואמרו השבטים מיד כי הכל בעוונתיהם כי אין מה לדבר ואין מה להצטדק רק האלוקים עשה לנו את הדבר הנורא הזה על עוונתינו, ואנחנו אין לנו מה לדבר ומה להצדטק רק האלוקים מצא את עון עבדיך, בעוונתינו הרבים. 

בסיום הדברים אמר רבינו רה"י שליט"א, כי אי אפשר למצוא בעולם נחמה על זה, הלא אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש והלא כאן בבית מדרשו של רבי מנחם זצ"ל שעמל כאן ויגע בתורה על ימיו, איך אפשר למצוא להם נחמה? ועל זה אמר דוד המלך, לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. רק בתורה אפשר למצוא את הנחמה לזה, כי אין לנו שיעור רק בתורה הזאת.

עורו ישנים משנתכם

לאחר מכן נשא דברים ראב"ד ירושלים מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שעורר בדבריו על מידת הדין המתוחה על ישראל ועל הגזירה הנוראה שבודאי גזירה זו היא אינה אלא כפרת כל עם ישראל כגזירת הרוגי מלכות ואותם ארבעים וחמשה קדושים זועקים אלינו עורו ישנים משנתכם והקיצו מתרדמתכם.

עוד הוסיף, שבודאי זה הוא מידת הדין המתוחה אבל אם אין אנחנו מתעוררים בתשובה הרי זה מזמין עוד צרות ל"ע כמבואר ברמב"ם, והלא רק עתה היה עלינו הגזירה הנוראה של מגיפת הקורונה שאלפי יהודים נהרגו ולא נתעוררנו מספיק לתשובה עד שהקב"ה הכנו מכה קשה כזו שהיא כדי להרעיד אותנו, והקב"ה זועק לנו שנתעורר ונשובה אליו.

חובת החיזוק בחטא תלמידי ר"ע – שתהיו מכבדין זה את זה

לאחר מכן נשא דברים המשגיח מרן הגה"צ רבי דן סגל שליט"א שהביא דברי הגמ' אם חיוב הספד הוא יקרא דמיתי או יקרא דחיי אבל בודאי במצב הנורא הזה יש כאן את שניהם, וחובתינו עכשיו היא לדעת מה הקב"ה רוצה מאיתנו עכשיו כי הוא ית' כולו רחמים ואיננו יכולים להשיג כלום, ולא מחשבותי מחשבותיכם, אבל התכלית של זה שעשה לנו ה' הוא 'ללמדה אני צריך'.

רבי שמעון בר יוחאי אמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, רשב"י הוא הסנגור הכי טוב של עם ישראל, ובאותו הזמן שפסקו מלמות תלמידי ר"ע בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה הרי במחיצתו של רשב"י היכה כמה כמה בנים יקרים ולא חמל הלא זה זועק לעורר אותנו לנהוג כבוד זה בזה, להתחזק בנהגו כבוד זה בזה, ולהתעורר בבן אדם לחברו. 

משל למה הדבר דומה לאב שרוב בניו בגדו בו ונשארו לו שני בנים הלא אם הבנים יריבו זה עם זה הרי חרב עליו עולמו, המצב היום ה"י הוא שרוב בניו של הקב"ה סרו מדרכו ומה נשאר לו בעולמו? קצת בני תורה מקיימי מצוותיו מכל בניו הלא אם יש פירוד והיפך בנ"א לחברו אין לתאר צער השכינה שמזה, ובודאי שהחיזוק בדבר הזה של "מכבדין זה את זה" להתחזק בנושא בעול עם חבירו, לשמח את השני לחזק ולעודד את השני הן בעניני רוחניות והן בעניני גשמיות, בע"ה יסיר את חרון האף ויעשה נחת רוח לפניו.

עוד עורר בדבריו על חובת החיזוק בעניני קדושת ישראל, והביא בדבריו שמרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה מעורר כי הדבר היחיד שנאמר עליו בכל התורה כולה "ושב מאחריך" הוא על ענין קדושת ישראל, להתחזק בגדי הצניעות, ועיקר כוח היצר הרע היום שהורס כל חלקה טובה הוא בפירצה הנוראה של המכשירים הטמאים, והלא זה פשוט כי אין מטרת היצר להחטיא את כל העולם כולו, היצר מחפש את ליבת אומת ישראל את בני התורה, עיקר המלחמה של היצר היום הוא בעמלי התורה. ועלינו לדעת כי כל שיעור הקומה של כלל ישראל הוא היום רק בבני התורה עליכם תלוי הכל, בני התורה הם הם ראשי האומה וגופא בתר רישיה גרירא, וזה באחריות של כל אחד ואחד.

לימוד החיזוק מצורת הגזירה

המרא דאתרא הגאון רבי מאיר קסלר שליט"א נשא דברי התעוררות וחיזוק, והביא מה שאף מה שקוב"ה בחר בקדושים הללו זה בחינת בקרובי אקדש אבל מכל מקום כל כלל ישראל ממש שייכים וקרובים אל החלל וכולם צריכים לתת על זה דין וחשבון.


עוד הוסיף, כשנתבונן בצורת הדין שהיה שם, הרי הגזירה היה על מ"ה קדושים והיה יכול להיות בכל מיני אופנים, אבל הגזירה הנוראה הזו הייתה בצורה של כשלו איש באחיו ובודאי יש כאן גם נקודה לנו להתחזק בדבר הזה של הידיעה שכל אחד יש לו מקומו, בנושא הזה של דוחקים זה את זה, לא להיכנס בגבולו של חבירו.

מודה אני לפניך

את מסכת ההספדים נעל אביו הרב הגאון רבי מאיר זקבך שליט"א שספד נרגשות, בשבוע שעבר קיבלנו שליחות מיוחדת מהקב"ה וכמו שלא שואלים כשקמים בבוקר למה קמים, אלא אומרים מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי, גם אנחנו קיבלנו את שליחות הזו של לא לשאול למה, אלא רק לומר מודה אני לפניך. 

 

בהיכל הכולל הקדוש הזה הכרתם אותו וגם בני הכולל קיבלו שליחות מיוחדת מהקב"ה, הלא רק לראות את המקום שלו ריק זה צער שאינו גדול מזה. אבל עלינו לדעת שזה שליחות שלנו של עבדו את ה' בשמחה. ורבי מנחם זצ"ל היה כולו שמחה כל חייו אי אפשר לשכוח את החיוך התמידי שלו.    

 

וכלל ישראל קיבלו גם כן שליחות, לדעת לנצל את החיים ואת הזמן כמו שצריך, והוא ז"ל היה מיוחד כל כך בזה. אנחנו מבקשים מהקב"ה שנזכה לראות כבר את פני המשיח, ונראה כבר את רבי מנחם זצ"ל שוב כאן בהיכל בית המדרש לומד שוב, ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

 

הרה"ג ר' מנחם זקבך זצ"ל בן החבורה אשר נספה באסון מירון ל"ג בעומר תשפ"א

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר