כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

אתרוג של שביעית

כידוע, מזה שנים רבות שהישיבה הקד' מעניקה לכל בחור ובחור מתלמידיה-בחלוקה המתקיימת מידי מוצאי יום כיפור בקריית הישיבה, ד' מינים מהודרים ומושלמים במחיר מינימלי בלבד, כדי שיוכלו לקיים את המצווה בהידור רב. כמו כן מעניקה הישיבה כתשורה לתורמיה אתרוגים מיוחדים ונדירים לקיום המצווה במארז ד' מינים, המתנה המיוחדת קנתה את שמה בדין ובמשך השנה כולה מחכים נדיבי העם מחזיקי הישיבה לאתרוגים המיוחדים ושאר ד' המינים אותם יקבלו כאות שותפות אמת בהעמדת התורה בכלל ישראל. 

לצורך אלפי האתרוגים אותם מביאה הישיבה לתלמידיה ותומכיה, נערכים רבני הישיבה מחודשי הקיץ בהיערכות מיוחדת, בפיקוח מיוחד ובסינון קפדני של רבני הישיבה שליט"א על פרדסים רבים בארץ ישראל על מנת לקבל את האתרוגים הטובים ביותר, הן מבחינת זן האתרוג, הן מבחינת גודלו, והן מבחינת נקיות האתרוג וגידולו. נוסף על כך ישנו פיקוח מיוחד של רבני הישיבה שליט"א להסיר חששות הלכתיות של ערלה וכדו'. 

אלא שהשנה שנת השמיטה, ההיערכות לקראת החלוקה הגדולה היתה גדולה במיוחד, שכן, בשנת השמיטה בהם מושמטים הפרדסים ואין בהם עבודות כי אם להצלת האילן בלבד, הקושי במציאת אתרוגים מהודרים של 'אוצר בית דין' בשלימות הנקיות וההידור כיאה וכנאה לעמלי התורה ומחזיקי התורה, נעשה כפול ומכופל, נוסף על כך הוא האיסור לכתחילה להוציא פירות שביעית מארץ ישראל לחוצה לארץ. 

לאור זאת, החליטה הנהלת הישיבה לייבא במיוחד אלפי אתרוגים הגדלים בפרדסי מרוקו ובכך להביא אתרוגים מהודרים ביותר ונדירים ביופיים ובגידולם היישר מהמטעים המרוקאים. וכפי הידוע שיש  מאתרוגי מרוקו, הנחשבים למוסמכים מאוד ובעלי מסורת רבת שנים על היותם אתרוגים בלתי מורכבים, ועליהם בירך מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל. 

לשם כך ולבדיקת המטעים, הגיע רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א לביקור בזק בן יום וחצי במדינת מרוקו, יחד עם נאמנו הרה"ג רבי דוד בן שמעון שליט"א הנחשב למומחה בעל שם עולמי בבדיקת אתרוגים ועומד בראש מערך פיקוח ובדיקת האתרוגים של נדיבי הישיבה הקד' זה קרוב לעשרים שנה. בביקור נבדקו איכות האתרוגים והידורם ורמת האמינות והוודאות המוחלטת על היותם האתרוגים המרוקאים המיוחסים.

במהלך הביקור שהה רבינו ראש הישיבה שליט"א בליווי הרב בן שמעון שליט"א בעיר 'מרקש' שם קיבלו את פניהם נגידי ונכבדי הקהילות היהודיות במרוקו בקבלת פנים מיוחדת, כשמיד לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת היהודי העתיק הנמצא במרכז ה'מלאח' – הרובע היהודי, נסעו לאיזור 'תרודאנת' הממוקם במרחק של כשלוש וחצי שעות נסיעה, ונמצא מערבית למדבר סהרה, שם ממוקמים מטעי האתרוגים הנחשבים למוחזקים ביותר כלא מורכבים, שעל חזקתם קיימות עדויות של גדולי עולם מלפני מאות שנים עד כי יש הטוענים שאתרוגים אלו גדלים שם מאז גלות בית שני. 

במהלך הסיורים במטעים שהתקיימו לאורך היום, יחד עם המגדלים הוותיקים ומומחים נוספים ולאחר הבדיקות הרבות, הוחלט על ייבוא והזמנת אלפי אתרוגים ממטעים מיוחסים אלו, עליהם היה מברך מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. 

ימים ספורים אחר הביקור של רבינו ראש הישיבה שליט"א בתרודנאת, יצאה מארץ הקודש משלחת מיוחדת של רבנים מטעם הישיבה, מומחים ובעלי נסיון של שנים רבות, בראשות הרב בן שמעון שליט"א, שנסעו למקום למיון קפדני של פרדסי האתרוגים, מהם נשלחו מאות אתרוגים מהודרים ונדירים ביופיים לארה"ב לנגידי הישיבה, ומהם הובאו לארה"ק לתלמידי הישיבה הקד', לצד אתרוגי זן חזון איש וזנים נוספים מאוצר בית דין שהובאו לישיבה.  

במקביל לייבוא המיוחד שנערך ממרוקו, ובכדי לא להיכנס לשאלות שהובאו לעיל, הובאו במאמצים גדולים גם אתרוגי זן 'יאנווע' (חב"ד) מהמטעים בעיר קלבריה באיטליה, שנשלחו היישר מאיטליה לארה"ב עבור נדיבי הישיבה.   

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר