ערב חג השבועות, אולם גן הדסים מודיעין עילית, באותם ימים בהם התאספו כלל ישראל למעלה משלושת אלפי שנים קודם לכן בתחתית ההר כאיש אחד בלב אחד כדי לקבל עליהם את התורה ולהימנות עם עם ה', מאות בוגרי הישיבה הקד' שליט"א לדורותיה, מגיעים להשתתף בשמחה וליטול חלק במעמד האדיר לכבוד התורה ועמליה, מעמד הכנסת ספר תורה והכנה לקבלת התורה, בכינוס הבוגרים – 'בברית יחד'.
מכל רחבי הארץ נקבצו ובאו מאות אברכים תלמידי חכמים בני עלייה שהניחו למספר שעות את כל עניניהם וטרדות היום יום ונאספו יחדיו, להשתתף בקבלת התורה בצוותא, לרקוד עם ספר התורה, לשמוח בקבלתו, להתכונן לקבלת התורה, ולהיקבץ ולחנות בכפיפה אחת יחד עם רבותיהם ומאוריהם רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א, לחזק את קשר האיתן בל יינתק אל התורה ומוסריה.
המעמד האדיר 'בברית יחד' לכבודה של תורה ועמליה, התקיים בעיר מודיעין עילית, יממה קודם חג מתן תורתנו יום קבלת התורה, בו נאספו מכל רחבי הארץ מאות בוגרי הישיבה הקד' שליט"א לכינוס הבוגרים השני מאז ייסוד הישיבה, להתכונן לקבלת התורה ולשמוח במעמד הכנסת ס"ת, כאיש אחד בלב אחד.
ועתה כתבו
המעמד החל בהכנסת ספר תורה אותו כתב בהידור רב ובדקדוק עצום ידידינו הרב מאיר טאוב שליט"א מחשובי אברכי הכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית, ספר התורה המהודר שנכתב לקיום מצוות כתיבת ס"ת, הוכנס להיכל הכולל שע"י ק"ק חניכי הישיבה הקד' במודיעין עילית. המעמד החל בסיום כתיבת האותיות בבית חמיו הרב מרדכי אורלנסקי שליט"א ברחוב נתיבות המשפט, שם נאספו בוגרי הישיבה לדורותיה, שהגיעו מכל רחבי הארץ במערך הסעות מאורגן, כדי להשתתף בשמחת התורה ובקבלתה.
משם יצאה התהלוכה לרחובה של עיר, מלווה בתופים ובמחולות ובשורות לפידים בוערים אחוזים בידיהם של תינוקות של בית רבן. התהלוכה החלה בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א, כשמאות מבוגרי הישיבה הקד' שליט"א, ועימם רבים מתושבי העיר המצטרפים אל מעגלי הרוקדים והחוגגים ליטול חלק בשמחת התורה.
יום קודם קבלת התורה, היום בו ניתנת תורה לישראל בכל שנה ושנה, היו הכל מזמרים ומרקדין לכבודה של תורה ולומדיה, בשמחה של תורה לגמרה של תורה, וכשהרחובות לובשים חג מובל ספר התורה החדש אל עבר היכל בית המדרש של קהילת קודש חניכי הישיבה הקד'.
ובאו כולם
בהיכל הכולל הגדול שע"י הישיבה הקד' בעיר התאספו הכל לשמחה של תורה בעת הכנסת ספר התורה אל הארון בהיכל התורה, בריקודים ובמחולות נשמעה השירה האדירה 'נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה', שירת הזכות האדירה שנפלה בחלקנו להיבחר כעם ה' ולקבל את התורה, מתוך הודאה להשי"ת על ששם חלקנו בתורתו ובחר בנו מכל עם.
עם הכנסת ספר התורה לארון הקודש בהיכל הישיבה וסיום הריקודים פנה הקהל הרב לשורות האוטובסים החונים ברחבת הכולל, לעבר סעודת המצוה ומעמד ההכנה לקבלת התורה בראשות רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א המתקיים באולם גן הדסים בעיר.
כשהשולחנות ערוכים היטב, וצלילי מחרוזות שירי קבלת התורה נשמעים ברגש, התאספו מאות רבות של בוגרי הישיבה סביב בתחושת שייכות ואווירת רוממות, מתוך תחושה מופלאה ששם חלקינו מיושבי בית המדרש הגדול והקדוש הזה, ובנעימות תלמידי חכמים זה לזה ישבו הכל זה לצד זה.
עשרות שולחנות, מאות תלמידי חכמים בני עלייה, ועשר שנים. והשולחנות האלו מקפלים בתוכם את כל הסיפור כולו, את אותו סיפור מופלא של בניית מקום תורה מובדל בלתי לה' לבדו, בית לשמו ולתורתו, מקום שהוקם באמונה שבו יגדלו ויצמחו תלמידי החכמים המופלגים של הדורות הבאים, מקום שנבנה במתי מעט, ועתה היינו כחולמים, קם ונהיה, אבן שואבת למבקשי התורה, ממנה ישקו לכל העדרים.
וכנגד העם – בשולחן הכבוד ישובים רבותינו ראשי הישיבה שליט"א מורינו המשגיח שליט"א רבותינו הרמי"ם שליט"א וכלל רבני הישיבה שליט"א, כשהתרגשות מרובה ניכרת על פניהם, נחת מהזריעה בדמעה מעמל אינסופי במסירת התורה בהרבצתה יום יום שעה שעה, בהעמדת דורות תלמידים בעומקה של תורה ביסודות ההבנה ובהירות השמועה.
אודה ה' מאוד
עם סיום תפילת מעריב, פתח מנחה המעמד, ידידינו הרב חיים שמואל שוורץ שליט"א, בדברים נרגשים על רוממות העת וגודל השעה בו מתאחדים כלל בני החבורה בוגרי הישיבה הקדושה המאוחדים בתורתך, בזמן קבלת התורה.
אחר דברי הפתיחה הזמין אל דוכן הנואמים את בוגר הישיבה הרב מאיר טאוב שליט"א, שזכה לכתוב בעצמו את ספר התורה בשלימות ובהידור לשם מצוות כתיבת ס"ת, לשאת דברים ולהודות לרבש"ע על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו.
בדבריו פתח "יש להבין מה השמחה הגדולה והמיוחדת שבהכנסת ס"ת. והרי לכאורה כבר ישנם מאות אלפי ספרי תורה בעולם ומה העניין הגדול כשמכניסים ס"ת חדש להיכל. וכן יש להבין מהו העניין הגדול שמקבלין פני הס"ת החדש כשמכניסים אותו להיכל בספרי תורה ישנים?"
"אומרים על זה בשם הרב מפוניבז' שהיא היא המיוחדות של הכנסת ס"ת. דווקא בזה שספר התורה הוא בדיוק אותו הדבר כמו כל הקודמים אליו, דווקא בזה שהוא לא נשתנה במאומה בכל הדורות ונשאר בדיוק כמות שניתן בהר סיני. וזהו גם העניין להוציא הספרים הקודמין לקבל את פניו כדי להראות ולהודיע שאותם הספרים עברו במסורת במשך דורות ולא נשתנו באות אחת ובחידוש אחד. ועל זה השמחה הגדולה".
'אודה ה' מאוד ובתוך רבים אהללנו'. אני חייב להודות להקב"ה על הזכות הגדולה שזיכה אותי להשלים את המצווה האחרונה שבתרי"ג מצוות, כמו שכתוב 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת'. שזוהי אולי המצווה הארוכה ביותר בתורה, וברוך ה' שעזרני לבוא לידי כך, וכמו שהגמ' במנחות אומרת 'כתבם, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלם מהר סיני'. וביותר אודה על שזכיתי לכתוב את זה שלא על חשבון הסדרים והלימוד, ואף על כך שזיכה אותי הקב"ה להכניס את הס"ת לק"ק חניכי הישיבה דעטרת שלמה".
הרב טאוב שליט"א הודה במהלך דבריו לבני המשפחה שיחי' שסייעו לו בקיום המצוה הנפלאה הזו, בסיום הדברים ביקש להודות בשם כלל בוגרי הישיבה הקד' לרבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א על כי עזה כמוות אהבה, על גידול ודאגה ברוח ובגשם לכל תלמידי ובוגרי הישיבה כבנים ממש, את הדברים סיים בתפילה נרגשת ש'נהיה אנחנו – כולנו – וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה'.
וכל בנייך לימודי ה'
במרכז המעמד נשמעו משאותיהם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א כשהתרגשות מרובה ניכרת בדבריהם ממראה הוד בני הישיבה, פירות הגידולים, מבקשי ה' באי אוהל מועד שבדורנו. במשאות נשמעו דברי חיזוק ורוממות בגודל השעה, בעבודת קבלת התורה ובהודאה הגדולה להשי"ת על הזכות להיות נמנים על בני אותו בית ועד לחכמים – בית מסירת התורה בטהרתה שלא תמוש מפיהם ומפי זרעם עד עולם (המשאות המלאים במסגרת).
במהלך הכינוס הוכרז בשילוט מרשים במבואות הכניסה לאולם על הקמת גמ"ח "חברים לעטרה" לכלל בוגרי הישיבה הקד' לסייע בעדם במתן הלוואות וסיוע שיש בו ממש, בהחזרים נוחים מאוד – איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. כן צוינו אפשרויות המעקב אחרי ההודעות והעדכונים השונים בקו המידע של בוגרי הישיבה ובמייל היעודי לבוגרי הישיבה.
לקראת סיום המעמד הוקרנה מצגת ייחודית ומרגשת מהוויתה של הישיבה, המגוללת את קורותיה מיום היווסדה ועד פריחתה והתעצמותה הגדולה כהיום הזה, ובדקות ספורות הוצגה לעין כל אותה סייעתא דשמיא מופלאה המלווה את הישיבה הקדושה מיום היווסדה, תחת צילם של מוסרי התורה ומעמידיה רבותינו הגדולים ראשי הישיבה ורבניה שליט"א.
עם סיום המעמד קיבלו בוגרי הישיבה מזכרת ייחודית מהמעמד סט חיתוך יוקרתי לשולחן שבת קודש, המעמד ננעל בשובם של מאות תלמידי החכמים בני העליה, בתחושה מופלאה על הזכייה להיות העידית שבעידית שבנוחלי התורה בדורנו, חקוקה על לוח הלב לעד.
איש איש שבו אל ביתם, נוצרים בלב את אותם שעות ספורות, את רגעי ההוד הנדירים, רגעי שיבה אל מקור יניקת החיות, אל אותם אבני דרך שסללו והכשירו בעבור כל אחד ואחד את הדרך העולה בית ק-ל, העלייה בהר ה' ואת השורשים והיסודות המלווים נצח.
משא רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א
היום זה חמישי בסיוון. היום של ה'נעשה ונשמע'. בספר חמדת ימים מובא שמעמד הר סיני לא התחיל רק בשישי בסיוון, אלא כבר מראש חודש סיוון. וכמו כן כתוב בחי' רי"ז הלוי על התורה בפרשת משפטים: 'כל הכתוב בפרשת החודש השלישי הוא בכלל מעמד הר סיני והמצווה לדורות'.
כל אחד ואחד צריך לזכור את מעמד הר סיני כולל הפרשה כולה, כך כתב הרב מבריסק בפשיטות בלי להביא ראיות. וכתוב באלשיך הקדוש שבימים אלו הטהרו כלל ישראל והתקדשו עד למעמד הר סיני, אבל 'פסקה זוהמתם בתחילה מראש חודש'. וכל זה כבר מופיע באופן דומה בספר חמדת ימים.
ומוסיף החמדת ימים שכשם שאז היה 'פסקה זוהמתם' וכסדר נטהרו והתקדשו עד שבאו למעמד הר סיני, כך זה גם לדורות. דהיינו, שהימים האלו שמראש חודש סיוון ועד השישי בסיוון, הם ימים המסוגלים להיטהרות ולהתקדשות.
אנחנו עומדים עכשיו בסעודה לכבודה של תורה, וזהו עניינו של יום הנוגע לכולנו. היום הזה קיבלנו על עצמנו 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע'. זה היום שאנחנו צריכים להחזיק את זה אצלנו ולא להסיח דעת מזה. וכמה שנתכונן בעצמינו, ככה נזכה לקבלת התורה.
כתוב בגמ' 'לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב', שאיתא שהוא היום בו פסקו לכרות עצים למערכה. וכתב על זה ברשב"ם שכיוון שזוהי מצווה הנמשכת, הרי שסיומה זהו יום טוב ויום משתה ושמחה. ועניין זה הוא אף במעמד סיום כתיבת ספר תורה, ובפרט שהוא גם מתקיים ביום בו מסיימים לספור את העומר, ששניהם הם מצווה הנמשכת וזוכים הכל לברך על המוגמר באותו היום, וודאי שזהו יום של שמחה ויום טוב.
אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לזה, יהי"ר שכולנו נזכה לומר היום 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע', להתקדש ולהיטהר ולהפטר מזוהמת עוה"ז, ולהדבק כמה שיותר בתורה הקדושה, בעמלה ובשקידתה. ושנזכה בעזר ה' מחר ביו"ט שאז הקב"ה פותח לנו שערים, שכולנו נזכה לקבל התורה מפיו יתברך, כמו שכתוב 'המלמד תורה לעמו ישראל'.
משא רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א
ידוע מה שמובא בפרשת קבלת התורה על הפסוק 'ויחן שם ישראל כנגד ההר', שהיו כולם 'כאיש אחד בלב אחד'. ואחרי זה בסדר הפסוקים כתוב 'ויענו כל העם קול אחד ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע'.
ואף ב'נעשה ונשמע' מובא שאמרו כולם בקול אחד, שאף אחד לא הקדים את השני או שינה מרעהו במשהו, אלא כולם ביחד ממש כאיש אחד בלב אחד.
ולכאורה זה שהיו כולם כאיש אחד בלב אחד זהו מעשה ניסים ממש, שהרי כבר כתבו חז"ל 'כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינן שוות', הרי שבשביל שיהיו כאיש אחד בלב אחד הוצרכו לנס ממש בשביל זה. וצריך להבין מה היה הצורך הגדול בנס שיקבלו כולם את התורה בכעין איש אחד, שהרי 'לא עביד רחמנא ניסים בכדי'.
ואפשר לומר הביאור בזה, שזהו עצם העניין של מסירת התורה לעם ישראל, שבקבלת התורה כל עם ישראל ככלל קיבלו עליהם את התורה ולא כהרבה יחידים. כאיש אחד בלב אחד, לציבור כולו ביחידה אחת. ובשביל זה היה צריך את הנס שהתורה לא הייתה יכולה להינתן להרבה יחידים בנפרד אלא לעם ישראל כולו ביחד.
ולכאורה הביאור בזה הוא כעניין שכתב בנפש החיים שלכל אחד מישראל יש אות אחת בתורה שהוא היניקה שלו, והיינו שיש שישים ריבוא אותיות בתורה ושישים ריבוא כללות נשמות ישראל, ונמצא שהיניקה של עם ישראל היא מהתורה, כל עם ישראל כולו ככללות זה התורה. וכשמצרפים את כל האותיות והאנשים יחד מזה נכתב ספר התורה. ובשביל זה צריך שיהיו כולם כאיש אחד. זאת הצורה של התורה, זאת הצורה של קבלת התורה, וזאת הצורה של כלל ישראל, וזה הנס של כאיש אחד בלב אחד.
עיקר הדרך של לימוד התורה הוא לא ביחידות, על אף שגם כשאדם יחידי הוא מצווה ללמוד, אבל צורת הלימוד היא כמו שכתוב 'הסכת ושמע ישראל, עשו כיתות ועסקו בתורה'. זה האופן שבו קבלנו את התלמוד תורה, וזו הדרך שבה לומדים אותה, וכמו שכתוב על רבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסקין בתורה.
וזהו גם החיבור הזה של הישיבה הקד', שאנחנו רואים פה שבאו מכל המקומות לכינוס הזה, זהו חיבור של 'עשו כיתות ועסקו בתורה', להמשיך את הדיבוק חברים שזו מעלה לתורה, מעלה לתפילה, ולכל דבר שבקדושה, וכמו שכתוב 'ועבדך ירא את ה' מנעוריו' – שזו החבורה הזו. וכך אנחנו אומרים באקדמות, "קביעין כן תהוון בהנהו חבורתא".
משא רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א
כתוב בפסוק 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע'. על מעמד קיבוץ יראי ה', שמתכנסים יחדיו עמלי התורה כדי לבטא דרך וכיוון בקשר לבורא עולם דרך לימוד התורה, על עצם הכינוס הזה, כתוב ויקשב ה'. כי על עצם העובדה שיש כינוס של יראי השם, כבר יש הקשבה של הקב"ה. אבל מלבד זאת ובתוספת לזה כתוב גם הבטחה נפלאה, לא רק ויקשב ה', אלא גם וישמע. כי כשמתכנסים יחד יראי ה', אז הקב"ה שומע, זה זמן של עת רצון, זה זמן של בקשה, של ויקשב ה' וישמע.
כתוב בנביא 'שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך'. הנביא מתנבא על זמן הגאולה, שאז יש את גילוי ה' הגדול ביותר, של ניסים גדולים ושל כבוד שמיים, ובכל אופן כתוב בפסוק 'שאי סביב עינייך וראי'. כי לא מספיק להיות שם אלא צריך גם להתבונן, צריך לראות, צריך לנסות ללמוד מה רואים. לא מספיק שחווים את הדברים ונוכחים בגאולה, צריך גם שיהיה 'שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך' – לשאת עיניים ולראות ממש.
אני חושב שהרגע הזה, המעמד הזה שאנחנו עומדים בו, הוא לקיים את ה'שאי סביב עינייך וראי'. להתבונן ולראות ולהמשיך להתפלל גם הלאה, אבל העיקר להודות ולהלל על אותו נס גדול שבקיום הישיבה הקדושה על כל ענפיה, לראות את הסייעתא דשמיא הגדולה שמלווה אותנו, את תלמידי החכמים המופלגים שנמצאים פה.
אני לא יודע כמה מקומות יכולים להעיד על כזה ציבור של תלמידי חכמים ששוקדים יומם ולילה, בין בעיונה של תורה, ובין בעמקותה, ובעסק ידיעתה. לשאת עיניים ולראות את זה ולהודות להשי"ת בכל יום ויום.
כתוב בגמ' 'ארבעה חייבים להודות, חולה שנתרפא מחוליו, יורדי ימים שעלו מן הים, והולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב והיוצא מבית האסורים'. זה וודאי שבכל רגע ורגע יהודי צריך להודות להקב"ה על כל החסד הגדול והניסים העצומים שהוא עושה איתנו בכל יום ויום. אבל אנחנו רואים שיש עניין שהברכה של ההודאה כתובה דווקא כשנתרפא וכשעלה מן הים וכשהגיע למקום יישוב ויצא מבית האסורים. מתי שנגמר הנס ומסתיים, אז כתובה הברכה של ההודאה. לא באמצע הנס.
אני יכול להעיד שמיום קיום הישיבה הקד' רואים את הניסים הגלויים ממש בכל רגע ורגע, את הסיעתא דשמיא בהעמדת תלמידי חכמים כאלו מופלאים, הסיעתא דשמיא של תורה בטהרתה, תורה בעיונה, תורה בעמקותה, תורה בידיעתה. אבל עכשיו, כשיושבים פה כל מאות מאות בוגרי הישיבה הקדושה בשנת העשור לישיבה, זהו זמן הודאה נוסף לבורא עולם. כשרואים בחינה מסוימת של סיום 'מעשה נס ההקמה' של הישיבה הקד', את התוצאה של ההשקעה הגדולה, את תלמידי החכמים שיושבים פה.
כל אחד יכול להסתכל ימינה ושמאלה, 'שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו ובאו לך', תלמידי חכמים, עמלי התורה ביגיעתה בהבנתה ובעמקותה, שלמות נפלאה. צריך פשוט להגיד פה 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. לראות את הנס בשלמותו, את הפירות הנפלאים, הניסים הגלויים, זר לא יבין זאת! ומי שלא חי בתוך הישיבה הקד', מי שלא גדל בין כותלי בית המדרש וקיבל מתורתם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א לא יכול לחוש ולהבין את זה לעולם.
אבל אני רוצה לומר עוד נקודה אחת, זכינו ברוך ה' שהרה"ג ר' מאיר שליט"א עשה גם סיום מצוות כתיבת ס"ת והכנסת ס"ת בערב קבלת התורה, ואני רוצה לעמוד על עוד קשר ושייכות בין המעמד הגדול הזה לקבלת התורה מחר.
כולנו יודעים מה שכתוב 'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה', הקיום של התורה שאנחנו רואים פה, הגדילה והצמיחה של תלמידי חכמים כאלו מופלאים, זה וודאי שרואים פה את 'התורה מתקיימת'. אבל יש פה עוד חלק, הרמב"ם מוסיף: 'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים'. דהיינו שהתורה יכולה להתקיים רק אם לומדים אותה באהלי החכמים דווקא.
כתוב פה שאדם הנמצא באוהל תלמידי החכמים, בחיבור תלמידי החכמים, במקום תורה שמגדל ומרומם ביחד עם תלמידי חכמים גדולים, אז התורה מתקיימת אצלו. יש אהלי החכמים מסוים, ויש אהלי החכמים אחר. ולא קרב זה אל זה.
יש אהל חכמים שכל המקום שלו התייחד לגדילה ולהתעצמות התורה, כמו המקום הקדוש הזה, בצמיחה ובפריחה המיוחדת למקום תורה הזה. ובזה זכתה ישיבתנו ברוך ה'. שאנחנו, כל בני הישיבה, זכינו ללמוד ולגדול באהלי חכמים המסוים הזה, שהתקיים בנו 'ותן חלקינו' בתורתך.
ומי שיודע לקחת אתו הלאה את מה שקיבל וינק מהמקום תורה הזה, ומי שיודע לחיות עם זה הלאה ולקחת ביחד אתו את אהלי החכמים, אז גם הדורות הבאים ייראו ככה. כי אהלי החכמים זה חלק גדול מלימוד התורה ובקבלת התורה ממש, וזוהי ההבטחה של הרמב"ם שהתורה מתקיימת במי שממית עצמו באהלי החכמים.
אשרינו שזכינו שאהלי החכמים שלכם, שהקב"ה שתל אתכם במקום הזה, ניכר עליכם בכל מקום ובכל עת, יזכנו הקב"ה שנלך עם התורה שקיבלנו באוהלי החכמים ונמשיך את זה כאיש אחד בלב אחד, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ותתקיים בנו התורה שקיבלנו באוהלי החכמים שלא תמוש מפינו ומפי זרעינו עוד עולם.
