כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה.
בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה.
בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.
והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה.
ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול.
אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות.
איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך.
ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.
כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.
מאות מאברכי הכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר בני ברק שליט"א התאספו למעמד לכבודה של תורה מעמד סיום סדרי זרעים טהרות ומסכתות קטנות (שאין עליהם תלמוד בבלי), שנלמדו בשיעור המשניות של ראש הכולל הגאון רבי אברהם ישעיהו אדלר שליט"א המתקיים מידי יום בסיום סדר ב'.
השיעור נוסד לע"נ הטהורה של מרן רה"י הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל כבקשתו בצוואתו להרבות בלימוד משניות טהרות וזרעים, כשסדר מחזור הלימוד נמשך י"ג שנים והושלם ביום היארצייט כ"ו בסיון תשפ"ד, בשיעור לומדים משנה אחת בכל יום בעיון רב, השיעור נוסד מיד ביום פטירתו של מרן זצ"ל בסיוע משפחת קורלנסקי שיחי'.
כאמור, עתה עם סיום המחזור הראשון של לימוד סדר זרעים טהרות ומסכתות קטנות, התאספו רבים מבני הכולל למעמד הסיום לגומרה של תורה באולם בית הכנסת נאות יוסף, במרכז המעמד נשא דברים ראש הכולל הגראי"ש אדלר שליט"א וכמה מבני החבורה שיחי', עם סיום המעמד החל המחזור החדש בס"ד בתחילת סדר טהרות בלימוד מסכת אהלות.
עם תחילת הקיץ ייסדה הנהלת הישיבה את 'פורום המנהלים' בו חברים כלל מנהלי התלמודי תורה שע"י הישיבה הקד' בכל הארץ המחנכים החשובים הרבנים שליט"א, הפורום מתכנס אחת למספר שבועות לעצה ברוב תושיה בעניני חינוך העומדים על הפרק.
במקביל לכך, שמחה עצומה בקהילות האברכים בעיר בית שמש עם ההודעה מהישיבה הקד' על הקמת ת"ת נוסף בשכונה הותיקה בעיר והתחלת הרישום בעז"ה, כידוע בשנים האחרונות העיר בית שמש חווה פריחה רוחנית תורנית אדירה עם בואן של אלפי משפחות להתגורר בעיר, ומשכך גם השכונות הותיקות המשוייכות לאלו שאינם מהציבור החרדי החלו לשנות את פניהן וצביונן, כשרבים מבני התורה רוכשים דירות באיזורים אלו.
בחודשים האחרונים עם התבססות קהילות רבות באיזורים אלו בשכונה הותיקה בעיר נפגשו רבני הקהילות שליט"א עם רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א לפגישה מכרעת בענין כשעל הפרק עומד ענין צביונה הרוחני התורני של השכונה והמשך ההתפתחות העניפה, כשרבינו ראש הישיבה שליט"א ניאות להקים את הת"ת שיהווה בס"ד מגדלור של תורה ויראה ובית חינוך לתפארת כרם בית ישראל.
בימים אלו ממש נמשכות בשיאן ההכנות לקראת בניית ארון הקודש שיוקם ויעמוד על תילו בע"ה לקראת חודש אלול הבעל"ט לתהילה ולתפארת לכבוד התורה הקדושה, כפי שנתפרסם בהרחבה בגליון והודעתם ניסן תשפ"ד ועורר גלי קורת רוח שמחה והתעניינות עצומה בכל שדרות ציבור אוהבי התורה בארץ ובעולם. בימים אלו עושות את דרכן לארץ אוניות תובלה ממספר נמלים ברחבי העולם, לצד רכבת אווירית שהמריאה מהודו, כשעליהן חלקים מארון הקודש המפואר שנבנה בידי גדולי האומנים בעולם.
מלאכת הרכבת הארון הקודש תחל עם תחילת ימי בין הזמנים, כשבמקביל לכך עבודות שונות כבר בוצעו במהלך הקיץ ברחבת ארון הקודש. יצויין עוד, כי במהלך חודש ניסן הוחלפו רצפות היכל הישיבה.