אהבת ישראל לקב"ה ואהבת הקב"ה לישראל – על ידי התורה
ח ו שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה:
בסוטה כ"א אין עבירה מכבה תורה, ופירש"י שנלמד מהכתוב הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, התורה היא האהבה, ומי שיש בו תורה יש בו אהבה. אהבה זו שתי פנים לה, אהבת בן ישראל לבוראו על ידי תורתו, ואהבת הבורא לעמו הנבחר ע"י תורתו. ובמדרש רבה 'מים רבים' אלו אומות העולם שנא' הוי המון עמים רבים 'לא יוכלו לכבות את האהבה' אהבה שהקב"ה אוהב לישראל שנא' אהבתי אתכם אמר ה' ע"כ. הם שתי פנים של אותה אהבה שיסודה בתורה ובתלמודה.
ועל יסוד זה תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת אהבה רבה – הפוטרת מברכת התורה – להזכיר את שתי פני האהבה שאחת הנה, האחת: אהבה רבה אהבתנו וכו' ותלמדם חוקי חיים. והשנית: רחם עלינו ותן בליבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.
ולמדנו מדבריהם, עד היכן תגיע האהבה לתורה, שאמרו: ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריא לציפורי והוה ר' חייא בר אבא סמך ליה מטון חד חקלא, א"ר יוחנן הדין בית חלקא הו תדידי וזבינתיה בגין מלעי באורייתא, מטון חד בית כרם וא"ר יוחנן הדין בית כרם דידי הוה וזבינתיה בגין מלעי באורייתא, מטון חד בית זיתא ואמר כמו כן. שרי רבי חייא בר אבא בכייה, א"ל מה את בכיה? א"ל אנא דלא שבקת לסיבותיך כלום, א"ל חייא בני ונקלה זו בעיניך מה שעשיתי שמכרתי דבר הניתן לשישה ימים וכו' אבל התורה ניתנה בארבעים יום, כד דמך ר' יוחנן היה דורו קורא עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' יוחנן את התורה בוז יבוזו לו.
כה גדולה האהבה לה' ית' על ידי תורה ולימודה עד שערכי עולם הזה אינם בגדר ערך כלל לערכי תורה, ובוז יבוזו להם.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
