זֶה קלי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ (ט"ו ב')
קשה וכמעט אי אפשר לו לאדם הפרטי להיות בוחר דרך לעצמו, ועליו לצעוד בדרך שכבר דרכו וסללו אחרים לפניו. אולם קטנות המוחין היא לצעוד רק בצעדי אחרים ועל כל אדם לקבוע לעצמו תרומתו הפרטית והספיצפית, את ה'אני' הפרטי והיחידי שלו. והבעיה הגדולה היא מהו הגישה בהגשמת שניהם יחד.
ונדמה מהמקרא הנזכר שההתחלה היא האני הפרטי – "זה קלי" ואחר כך – "אלוקי אבי". באופן זה יהיה תמיד בעל שאיפה מתוך החידוש העצמי שקובע לעצמו, ואף גם לא יסור מן הדרך הכבוש, ליפול בשאול תחתית.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל, פרקי תורה)
