אור אליעזר - לכתך אחרי במדבר

בראשונה: שנת תשנ"ה: פתיחת הכולל הראשון של הישיבה הקד' בעיר בית שמש | שנת תשנ"ח: הקמת הישיבה לצעירים 'ישיבת אור אליעזר' בית שמש | ע"ש הרב אליעזר לאטץ זצ"ל

תשנ"ה

קשה לדמיין היום את הימים בהם בעיר בית שמש היו מאות משפחות תורניות בלבד, וזה לא היה לפני שבעים שנה, היה זה לפני שלושה עשורים בלבד. היישוב התורני בעיר בית שמש כיום, עיר ואם בישראל, מלאה ועמוסה בצורבים מטף ועד זקן, ישיבות וקהילות בכל פינה, היה אז בראשיתו, רוב שכונות העיר המוכרות כיום, כלל לא נבנו עדיין, ובקריה החרדית בעיר החלה התיישבות של משפחות אברכים בני תורה צעירים.

פתיחת הכולל הראשון של הישיבה הקד'

לפני עשרים ושמונה שנים, כשנתיים לאחר תחילת איכלוסה של הקריה החרדית "נחלה ומנוחה", שהייתה למעשה תחילת ההתיישבות החרדית בעיר בית שמש, נפתח הכולל הראשון בעיר, על ידי ת"ח צעיר שהגיע לגור בעיר הצעירה אך זה לא מכבר, כשבמקביל הוא מרביץ תורה בעיר ירושלים, הלא הוא רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א, כולל האברכים 'ישיבת עטרת שלמה' נקרא על שמו של פוסק הדור מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל שנלב"ע באותה שנה, הכולל נפתח עם 25 אברכים, ובימים ההם היה הכולל הראשון ואחר כך הכולל הגדול ביותר בעיר, בימים ההם. תוך פחות משלש שנים צמח הכולל ונמנו על שורותיו כמאה אברכים.

טרם פתיחת הכולל של הישיבה היו עמלי התורה ותלמידי החכמים שבעיר נודדים לשקוד על תלמודם בירושלים ובערים נוספות, הכולל החדש, היה למעשה 'הנחת אבן הפינה' למגוריהם של בני תורה בעיר, כיום, בפרספקטיבה היסטורית ניתן לומר כי היה זה 'המכה בפטיש' שהכריע את צביון העיר, הפך אותה למקום תורה והכשיר את יישובה, בבחינת 'ואת יהודה שלח לפניו – לתקן לו בית תלמוד'.

באותם ימים לא ניתן היה למצוא מקום עבור הכולל הצעיר בקריה החרדית שהיתה בשלבי התהוות, ועל כן בשלב הראשון נפתח הכולל בבית כנסת "נעים זמירות ישראל" ברחוב המשלט בעיר הותיקה.

אגב, הקשר עם גבאי בית הכנסת 'נעים' נוצר בסיועו של חבר עירייה צעיר, ה"ה ר' משה אבוטבול שיחי'. עבור האברכים העמידה הישיבה הסעות לקריה החרדית ארבע פעמים ביום. בית כנסת זה שימש את הכולל עד לאחר חנוכה תשנ"ו, אז עבר הכולל לבית כנסת "הקהילה התורנית" שנחנך בשכונת בית ומנוחה בקריה החרדית עבור ציבור האברכים, שלימים נקרא בשם "שערי תורה".

בחורף תשנ"ט עם תחילת איכלוסן של שכונות רמת בית שמש, פתח רבינו רה"י שליט"א כולל ברמת בית שמש א' בדירה שכורה. לאחר מכן בשל הביקוש הרב, והתרחבות הקהילות התורניות בעיר, נפתח סניף ברמת בית שמש ב'. כמו שאחז"ל כל ההתחלות קשות, גם כאן קשה היה עד מאוד למצוא מקום לכולל, ולכן הכולל נאלץ לעבור כמה "תחנות"… בין השאר הוא אף חזר לתקופה מסוימת לבית כנסת "נעים זמירות ישראל" שבעיר הותיקה. ובמקביל היו סניפים בחניכי הישיבות ברמת בית שמש א' ובבית כנסת "היכל אברהם" בקריה החרדית.

בין השנים תש"ס – תשס"ד שכן הסניף המרכזי של כולל הישיבה בבית הכנסת "בית תפילה" ברח' נחל דולב ברמת בית שמש א'. בשנת תשס"ד עבר הכולל למשכן קבע במתחם של שני בתי המדרש ברח' נחל לכיש ברמת בית שמש א', במשך הזמן התרכזו שם כל סניפי הכולל בבית שמש. בשנים האחרונות עם איכלוס השכונות ברמה ג' וד' נפתח סניף נוסף של כולל הישיבה הקד' בשכונה הצעירה רמה ד'.

תשנ"ה

פתיחת הכולל הראשון של הישיבה הקד'

פתיחת הישיבה הראשונה

עם פתיחתו של הכולל כבר לא נזקקו חבר הלומדים הצעירים לנדוד למקומות אחרים, ובכך הפך היישוב הצעיר ל'מקום תורה' לכל דבר. אלא שלא די בכך, ושלוש שנים אחר כך, רבינו ראש הישיבה שליט"א, החליט שהגיע הזמן להקים ישיבה לצעירים בעיר לבני משפחות האברכים ובני התורה, בלא שיצטרכו לנדוד לירושלים ולהפליג בנסיעות, בכך תהפוך בית שמש לעיר של תורה.

תשרי תשנ"ח, בניית צוות הישיבה ושיעור א'

ממחשבה למעשה, בעשי"ת תשנ"ח התחיל הגרש"ב לבנות את צוות הישיבה, הוא בחר את הג"ר משה שטיינמן שליט"א שהיה כבר עם ניסיון של כשני עשורים בהרבצת תורה בישיבה לצעירים מאה שערים, ואת הג"ר חנוך הבלין שליט"א שכבר היה לצידו בהקמת ובראשות הכולל מאז היוסדו. כמו"כ בחר בג"ר זלמן מאיר נוביק שליט"א לשמש כמנהלה הרוחני של הישיבה, במהלך אותה שנה, בחודשי החורף כבר התגבשה הקבוצה הראשונה של התלמידים שיהיו קבוצת התלמידים הראשונה, ובשכונת נחלה ומנוחה התקיים כנס צנוע של ייסוד הישיבה בהשתתפות הורי התלמידים ורבני השכונה.

ראוי לציין, כי באותם ימים, טרם התאכלסו שכונות רמת בית שמש, הציבור החרדי והתורני שהתגורר בעיר, היה בקריה החרדית בלבד, כשרובו המוחלט מורכב ממשפחות צעירות, ואך למשפחות בודדות היו ילדים בני גיל הבר מצווה, שיעלו לישיבה קטנה.

אלא שסיפור השגחה בלתי שיגרתי בעליל, נתן את האפשרות לפתיחת הישיבה. היה זה בערב אחד באמצע אותו חורף, רבינו רה"י שליט"א פגש יהודי בתחנת אוטובוס בצומת שמשון, כששאל אותו רה"י שליט"א מאין אתה? השיבו, ממושב בית חלקיה, שנמצא במרחק של כ-20 דקות נסיעה מכאן, רה"י שליט"א שאל אותו בבדיחותא: האם יש ילדי כיתה ח' בבית חלקיה, והלה השיבו, כי לא רק שיש ארבעה תלמידים מצוינים בכיתה ח', אלא שהוריהם מחפשים בעבורם ישיבה איכותית שתתאים לרמתם.

סוף דבר, קשר נוצר עם ההורים מבית חלקיה, ובכך הוחלט כי השיעור יורכב מתלמידי העיר בית שמש ומתלמידי המושב בבית חלקיה, שיצרו קשר עם המושב הסמוך יסודות. וכך התגבש לו שיעור א' הראשון, עם 16 תלמידים, מחציתם מבית שמש, והשאר מביתר עילית בית חלקיה ויסודות.

הקמת מבנה הישיבה

בשעה טובה, עיריית בית שמש הקצתה שטח לישיבה, הישיבה הראשונה בעיר, בשכונת רמת בית שמש ב', במיקומה הנוכחי ברחוב רבי מאיר בעל הנס, השכונה עדיין לא התאכלסה, והייתה בשלבי בנייה. עם העירייה סוכם על בניית מבנה זמני לישיבה בצד השטח שהוקצה לישיבה, ובהמשך השנים לבנות בניין קבע. בניית המבנה הזמני התקדמה בקצב מהיר.

אולם מעשה שטן שלצנינים היו בעיניו הקמת מקום התורה החדש, וביום בהיר משרד השיכון הוציא צו הריסה למבנה הישיבה. שבועיים ימים בלבד לפני פתיחת הישיבה מצא את עצמו רבינו רה"י שליט"א ללא מקום לפתוח את זמן אלול, אך לא היה בזה כדי למנוע ולו במעט מלימוד התורה של התלמידים.

לא נותרה ברירה אלא למצוא במהירות הבזק מבנה חילופי לראש חודש אלול, ובסייעתא דשמיא מרובה נמצא שטח ברחוב אור שמח בקריה החרדית נחלה ומנוחה, שם קיבלה הישיבה רשות מחסידות גור להנחת קרוואנים לשנתיים ימים. בקצב עבודה מסחרר, שנמשך עד הדקה התשעים ותשע, נפתחה הישיבה בהתרגשות עצומה בראש חודש אלול תשנ"ח עם 16 תלמידים, הישיבה נקראה בשם 'ישיבה לצעירים בית שמש' שע"י ישיבת עטרת שלמה.

אור אליעזר

בשנתה הראשונה של הישיבה, ביום י' בשבט תשנ"ט, נקרא שמה של הישיבה 'אור אליעזר' על שם הרבני הנכבד הר"ר אליעזר לאטץ ז"ל, שמו הונצח ע"י בנו ידיד הישיבה הר"ר משולם לאטץ הי"ו.

לאחר שנתיים, בר"ח אלול תש"ס נכנסה הישיבה בס"ד למשכנה הקבוע ברח' ר' מאיר בעל הנס ברמת בית שמש ב', באירוע משולב של חנוכת הבית והכנסת ספר תורה שתרם נדיב הישיבה הר"ר משולם דוד לאטץ הי"ו לע"נ אביו הרבני הנכבד הר"ר אליעזר לאטץ ז"ל שעל שמו קרויה הישיבה. את המזוזה בפתח הבנין קבע מרן הגרמ"ד סאלאווייצ'יק זצוק"ל.

בכ"ד סיון תשס"ג, התקיים אירוע הכנסת ס"ת השני לישיבה שנכתב לע"נ הרבנית שטיינמן ע"ה לרגל יום היארצייט הראשון, בהשתתפות גדולי ישראל ובראשם רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שמיום הקמת הישיבה קוממה ובנאה במסירות אין קץ.

בשנת תשס"ה, כשהמקום כבר היה צר מלהכיל את התלמידים הרבים, נבנתה לבנין הישיבה קומה נוספת וכן הוכפל שטח בית המדרש.

בר"ח אלול תשס"ט, עם הגדלת הישיבה הגיע לכהן בראשות הישיבה מורינו הגאון רבי אברהם ישעי' פלס שליט"א.

במשך שנים רבות הרביץ תורה בישיבת אור אליעזר מורינו הגאון רבי אליעזר לוי שליט"א, עם הקמת הישיבה הגדולה של הישיבה הקד' בשנת תשע"ד, נתמנה לכהן פאר בהרבצת תורה בישיבה הקד'.

כבוד ה' עלייך נגלה

מיום הקמתה יצא שמה הטוב של הישיבה, נודע טיבה ושמעה למרחוק הגיע. גם בוגריה שזכו להיות טובי וחשובי תלמידי החכמים בהיכלי התורה בכל אתר ואתר, ביניהם אף מרביצי תורה מופלגים רישי מתיבתות רבנים ויושבי על מדין, מעידים זאת כאלף עדים.

מששה עשר תלמידים בשנה הראשונה, לעשרות רבות של תלמידים שבכל שנה מתדפקים על דלתותיה של הישיבה, טובי הבחורים בני העלייה בעיר בית שמש, גם כיום כשהעיר בית שמש מלאה ב"ה בהיכלי תורה, מקומה של ישיבת אור אליעזר הוא בראש כותל המזרח של הישיבות בעיר.

יצוין כי חמש עשרה שנה אחרי פתיחת הישיבה, עדין מלבד מהעיר בית שמש, התקבלו לישיבה גם תלמידים רבים מהעיר ביתר עילית, ומהמושבים בית חלקיה ויסודות. למרות הריבוי הגדול בתלמידי הישיבה כ"י והביקוש הרב, הישיבה המשיכה לשמור להם מקומות בכל שנה, בהיותם חלק איתן בייסוד הישיבה הקד'. בשנת תשע"ד עם פתיחת הישיבה לצעירים של הישיבה בעיר ביתר עילית, ובשנת תשע"ה עם פתיחת הישיבה לצעירים של הישיבה בנתיבות, הנמצאת כיום בעיר אופקים, מגיעים אליה תלמידי המושבות בית חלקיה ויסודות, וכל תלמידי הישיבה בבית שמש הינם תושבי העיר בלבד.

ישיבת אור אליעזר בהיותה הישיבה קטנה הראשונה שהקים רבינו רה"י שליט"א, התוותה, למעשה, את הדרך במובנים רבים לאחיותיה הרבות שקמו אחריה, בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד, אופקים ואחיסמך. רוחה הנפלאה הנושבת תדיר מבין כתליה, והריתחא דאוריתא הנשמע בה, היו אבן דרך לאחיותיה, שאף הן עמדו לישראל בדור האחרון, למעמידי התלמידים ומקומות התורה החשובים בעולם התורה כולו.

לעד ייזכרו, סדרי החזרה כללית, שנוסדו לראשונה כבר בתחילת הישיבה, שם נראתה ההצלחה הרבה של סדרי החזרה, הממשיכים עד היום בסופי הזמן בכל היכלי הישיבות של הישיבה הקד', והיוו את ההוכחה הגדולה שההר הנדמה לרבים כבלתי ניתן לכיבוש, נכבש ונקנה הוא בכל זמן מחדש ע"י התלמידים הצעירים, הן בידיעת המסכת על בוריה היטב, והן בעובדה שסופי הזמן אינם בהכרח זמני רפיון, אלא אדרבה, זמני חיזוק והתמדה.

כתבות מצולמות