כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

אֲרוֹן עֻזֶּךָ

לפאר ולרומם את בית ה': סקירה מרתקת והצצה אל מאחורי הקלעים של תהליך בניית ארון הקודש המיוחד והמרהיב של הישיבה הקד', שכמותו טרם נראה בעולם כולו ובנייתו הולכת ומושלמת בימים אלו * ארון הקודש המיוחד עשוי כולו מכסף ומזהב טהור ועומד להיות כלי הכסף הגדול בעולם * המומחים מספרים ל'והודעתם' על זיו המראה ועל אתגרי הפרויקט המורכב והייחודי שנעשה בפעם הראשונה בהיסטוריה גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה

ברזומה העשיר של הרה"ח ר' אהרון אסטרייכר הי"ו נמצאים עיצובי ותכנוני בתי המדרש של בעלז וגור בירושלים, ויזני'ץ בבני ברק, סאטמר בארה"ב, סקוירא בניו יורק, שיחזור רחבת הכותל, מנהרות הכותל, קבר רחל וקבר הרשב"י, ועוד מאות רבות של בתי מדרשות ואתרי מורשת בעולם כולו, אולם גם הוא לא מצליח להסתיר מפנינו את התרגשותו, וכך הוא אומר במהלך הריאיון, "בעשרות שנותיי בתחום, הסתובבתי בכל העולם כולו, סברתי שראיתי הכל, אבל דבר כזה לא ראיתי ולא חשבתי שאראה אי פעם, גם היום אינני חושב שזה יהיה שוב, זה הרבה יותר מהיסטורי, אני צובט את עצמי כל פעם מחדש להיזכר שזה אמיתי".  

את ר' אהרון אסטרייכר אנחנו פוגשים בשיאה של מלאכת הקמת ארון הקודש של הישיבה, עליו עובדים כבר למעלה משנתיים, כאשר התקווה היא שבעזרת ה' הבנייה תושלם לכבוד השי"ת ותורתו לקראת ראש השנה התשפ"ה הבעל"ט, במלאות עשור שנים להקמת הישיבה הקד'. 

האדריכל הרה"ח ר' אהרון אסטרייכר שליט"א

הדור נאה

'ארון קודש' – שיא קדושת המקום הקדוש ביותר שיש לישראל בגלותו, מקום הנחת ספרי התורה שבכתב מעביר מאז ומעולם רטט, זיע ויראה מגשת אליו, בכל הדורות כולם כלל ישראל בכל תפוצותיו התייגע, התמסר והשתדל על פאר ורוממות הדר הארון, וישראל בתמצית דמם בכל הדורות מייקרים הארון, וכמה וכמה הילכתא גבירתא בדיני הארון נאמרו. 

לא לחינם טרחו ביה עמא בכל תפוצות ישראל בכל הדורות, כי אין הדבר מנהג נאה או הידור ויקר, אין זה מחביבות בלבד, אלא מעיקר הדין הוא וכמו שכתב הרמב"ם בפ"י מהל' ספר תורה ה"י "מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבד אותו המקום ולהדרו יותר מדאי" אין כאן היריעה להאריך בזה, אולם די לנו בדברי מרנא הגאון המופלאים בבי' הגר"א בה"י על דברי הרמב"ם האלו, שם מביא הגאון כי מצות כבוד ארון הקודש הוא מדין הלוחות אשר בספר, וממילא כדין ארון הברית הוא דין כבוד ארון הקודש.    

כזכור, עם בניית בניין היכל הישיבה הקד' השוכן כבוד במרכז קריית הישיבה – לפני כתשע שנים, הבנין אשר בבנייתו הושקעו דמים מרובים – תרתי משמע כדי לפאר ולרומם את היכל ה', לבנות ולכונן בית גדול הדור ונאה לה' ולתורתו, היה הדבר פשוט כי ארון הקודש אשר יעמוד בעז"ה הכן בהיכל הישיבה יהיה מרהיב בזיו יופיו, הכל דיברו גם על כך שארון הקודש העתידי יהיה כולו כסף וזהב טהור. לעת עתה, באורח זמני, הונח שלט עם איור תכנון הארון. 

כחפצו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א להקים ולכונן בית גדול לה' ולתורתו, בית שממנו תצא תורה לישראל וממנו ישקו כל העדרים, במרכז בניית היכל הישיבה הקד' עמד בכל עת גם תכנון בניית ארון הקודש – מקום התורה בהיכל התורה, ברור היה הדבר כי יבנה בע"ה ברוב הוד והדר ובשלימות. היתה זו סייעתא דשמיא מיוחדת כשבעת בניית היכל הישיבה יהודי יקר מאוד מנדיבי הישיבה שליט"א החפץ בעילום שמו, שאף היה שותף בבניית היכל הישיבה, שטח בפני רבינו רה"י שליט"א את רצונו ושאיפתו משכבר הימים להקים ולבנות ארון הקודש בתכלית ההידור והשלימות לפאר ולרומם את בית ה', לעילוי נשמת מורו ורבו כ"ק האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זיע"א, כשהוא מספר על רצון וחלום להקים ארון קודש הדור מופלא ומיוחד.   

הנדיב שיחי' הוסיף וסיפר באותה העת, בהקמת היכל הישיבה, כי עתה בראותו את בניין הבית ובשומעו את קול התורה בעוז שלא פוסק יום וליל, ובפרט שיש לו שותפות בבניין היכל הישיבה, הרי שברור אצלו הדבר, כי כאן הוא המקום בו איוה להקים את ארון הקודש בתכלית הפאר וההדר, כאן הוא המקום בו ראוי לבנות את ארון הקודש המושלם לכבוד התורה ועמליה, לכבוד השי"ת, ובמקום בו עוסקים בתורה בשלימות עסק התורה ראוי להקים את השלם שבארון ספר התורה, ומאותה שעה החל הרעיון לקרום עור וגידים.    

במקביל לבניית ארון הקודש, הנדיב זכה לתת  כנגד כל סכום בניית ארון קודש הכפלת תרומה להחזקת הישיבה הקד', שיזכה להחזיק בסכום עצום שכזה בבניית ארון התורה יחד עם זכות וקדושת עסק התורה לכבוד ה' ולע"נ מורו ורבו האדמו"ר מהר"ש מבאבוב זצ"ל, איתו הוא היה קשור בקשר לב ונפש בל יינתק. ובכך זכה הנדיב להקים את היכל הישיבה עצמו, להחזיק את הישיבה ותלמידיה, וליתן את הארון קודש – והחוט המשולש לא יינתק. 

ומאז החל התכנון לבניית ארון הקודש, שיעטר בנזר תפארה את היכל התורה, כשאת התכנון והתוואי הראשוני של הארון המפואר שייבנה בע"ה הוגה נדיב הישיבה שיחי' יחד עם הנהלת הישיבה, בברכתו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א.  מאז ובמשך מספר שנים, האמנים הגדולים ביותר והחברות הגדולות ביותר בתחום פנו לישיבה על מנת שתינתן להם המלאכה ואף הפצירו והציעו הצעות מפליגות לשם כך שכן לא דבר שבכל יום הוא ואף לא בכל דור. ואכן במשך השנים מספר רב של האמנים הגדולים ביותר שקיבלו לידם את התוכניות הודיעו לאחר תקופות עבודה ונסיונות רבים כי אין בידם לעשות זאת, חלקם אף הפטירו בייאוש כי אין הדבר בר ביצוע כלל ואין לו היתכנות מציאותית, אך ב"ה כידוע בישיבה הקד' מיום היווסדה לא שמעו על המושג יאוש.  

ואכן בסייעתא דשמיא, בימים אלו, הולכת ומושלמת המלאכה, ארון הקודש המפואר בתכלית ההידור של הישיבה הקד' הולך ומוקם, והוא יתנוסס ברוב הוד והדר במרכזו של היכל ה' ותורתו בדורינו. מזה זמן, שהכנת התשתיות בהיכל הישיבה כבר החלו, כשקיר מזרחי זמני הוקם לעת עתה על מנת שהעבודות לא יפריעו לעמלם של עוסקי התורה. 

בס"ד לפני מספר שנים נמצאו בעלי המלאכה המתאימים ביותר למלאכת הקודש, המומחים הגדולים ביותר בתחום, שנכנסו בעובי הקורה והצליחו לקבץ את טובי בעלי המלאכה ומפעלים רבים בכל העולם כולו למען הפרוייקט, ולפני למעלה משנתיים החלה הבנייה, כשבע"ה בעוד כחצי שנה ארון הקודש יעמוד על תילו. הדור נאה.

אחד מחלקי הזהב המוכנים

פתיחת הארון 

עם תחילת עבודות ההכנה בהיכל הישיבה בשבועות אלו יצאנו לסיור מרתק סביב התהליך העבודה כולו החובק זרועות עולם ממש, סיירנו והתפעמנו יחד עם ראשי העוסקים במלאכה שגם הם מתקשים להסתיר בפנינו את התרגשותם, וקיבלנו הצצה קלה אל מאחורי הקלעים של בניית יצירת הפאר אשר כמותה לא נראתה בהיסטוריה, כשכולה – לפאר ולרומם את בית ה'. 

עוד טרם תחילת העבודות, למלאכת התכנון והאדריכלות חכמה ואומנות רבה ומפרכת נדרשה לזה שכן מעולם לא עוצב כלי כסף כה גדול ומעולם לא עמד כלי כסף בגודל שכזה, בעמידה שהיא ברת קיימא לדורות ממש. עבודות התכנון לקחו למעלה משנה. מי שלמעשה עיצב ותכנן באומנות רבה את כל תכנון ארון הקודש כרצונו של הנדיב שיחי', היה זה האדריכל המפורסם הרה"ח ר' אהרון אסטרייכר הי"ו שזכה במלאכתו מזה עשרות שנים לתכנן ולעצב את בתי הכנסיות ובתי המדרשות הגדולים והמפוארים ביותר בכל העולם כולו. 

הרב אסטרייכר נחשב לאחד מגדולי הארכיטקטים בעולם היהודי ואולי בכלל, כשבמלאכת מחשבת ובמומחיות פנומנלית הוא הצליח להקים את בתי הכנסיות הגדולים ביותר בעולם ולהוביל פרויקטים מורכבים מאין כמותם. ועדיין, דבר כזה גם הוא עוד לא ראה. 

בשיחה מיוחדת שקיימנו איתו במשרדו בירושלים, הוא פותח את השיחה בגילוי לב, ואומר: "ברוך ה' עשיתי כבר למעלה משמונה מאות פרויקטים, מכל הסוגים ממש. אומר לך יותר מזה, במהלך עבודתי גם תרתי אחרי בתי מדרשיות ובתי כנסיות עתיקים בעולם, חלקם נבנו לפני מאה ומאתיים שנה וחלקם אף לפני קרוב לאלף שנה, בונציה, ברומא ובהודו ובכל מקום בגלובוס כמעט. ואני יכול לומר לך שלא ראיתי דבר כזה. אין דבר כזה, לא קיים, ואני מעריך שלא יהיה גם אי פעם". 

הרב אסטרייכר מוסיף "אם אני צריך להשוות את זה למשהו אני בטוח שבבית המקדש היו דברים בסגנון הזה. אבל בדברים שאנו מכירים – אפילו אצל מלכויות הגויים כיום ובהיסטוריה, לא קיים כיצירת הפלא הזו, בכל פעם שאני רואה חתיכות כסף וזהב מארון הקודש אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי". 

גדלו לה'

תוכל לפרט בפני קוראינו, על רגל אחת, קצת ממידות הארון קודש, ועל ייחודיותו? 

הרב אסטרייכר משיב: "רוחבו של ארון קודש יעמוד על עשרים מטרים וגובהו יהיה שבעה מטרים. כולו, אבל ממש כולו, עשוי מכסף טהור. לא ציפוי כסף או צבע מכסף, אלא שכבת כסף בעובי מספר מ"מ, שזה הוא ארון הקודש בעצמו, וחלקים ממנו יהיו חלקי זהב טהור. מלבד מה שזה הולך להיות ארון הקודש המיוחד ביותר בעולם בע"ה, זה יהיה גם כלי הכסף הכי גדול בעולם כולו". 

"בנוסף, כל ארון הקודש שיהיה מכסף,  הכסף עצמו יהיה טבול, הן בחיפוי זהב לבן והן בציפויים שונים וגימורים שונים בכדי למנוע השחרות עתידיות. הוא יהיה ממש מרהיב ביופיו". ובנימה אישית הוא אומר "ואני יכול לומר לך, למרות שתכננתי את כל התוכנית של ארון הקודש, ואני חי את כל פרטי הפרטים ואת כל החלקים, עדין אינני מצליח לתאר אותו בדמיוני". 

הזכרת שלא ראית דבר כזה מעולם, אבל עד כמה זה חריג ביחס לארונות הקודש המיוחדים שקיימים בעולם כולו? 

"ראה, ההתמחות שלנו", הוא מרחיב מעט, "היא בעיקר באדריכלות של בתי כנסת, ככלל. אני עשיתי ב"ה את ארונות הקודש הגדולים והמיוחדים ביותר בעולם, ובפה מלא אני אומר כי אין שום דבר שבכלל אפשר להשוות לזה, אפילו לא במעט שבמעט. אנחנו מדברים על משהו שבסדר הגודל שלו לא קיים ואפילו לא מעין או דומה לזה. ולמיטב בדיקתי וידיעתי גם לא היה מעולם".  

"בנימה אישית" מוסיף בחיוך הרב אסטרייכר, הנחשב כמומחה בינלאומי "אני מתעסק בתחום הזה למעלה משלושים שנה, בכל חלקיו. אבל בשבילי זה אפילו לא מימוש של חלום, וזאת משום שמעולם לא חלמתי על כזה דבר… ולא חלמתי שיכול להיות כדבר הזה. רציונלית, אני חושב שזה גם לא יהיה שוב בהיסטוריה, לא בארון קודש ולא בכלי אחר, אף שאינו קודש, לדעתי אין אנשים ששואפים לזה, כי זה דבר שלא אמור לקרות…".       

אם הבנתי את תשובתך, ייחודיותו של ארון הקודש אינה במידותיו או בהיקפו, אלא עצם היותו בכלל. 

"אכן. עצם הרעיון של ארון קודש כזה הינו דבר ייחודי בהיסטוריה שלא היה וכמו שאמרתי לדעתי גם לא יהיה". 

"מלבד זה יש בו גם עוד דברים מאוד מאוד ייחודים. לדוגמא, כשנפתחת הדלת בארון הקודש אתה לא מגיע ל"ארון קודש", אלא אל "חדר קודש", חדר של ממש שכולו עשוי זהב טהור. ממש, לפני ולפנים. זה חדר גדול מאוד, ובתוך החדר משתלשלת נברשת גדולה. יהיה בו מקום להכניס כמות עצומה של ספרי תורה, אולי מאות… לצד זאת יהיה ארון נוסף ל'נביאים ראשונים' וארון נוסף ל'נביאים אחרונים' וכן ארון לחנוכייה".

"כדי שתבין על מה אני מדבר איתך" מוסיף ר' אהרון ומביא שתי דוגמאות, "הפרוכת של ארון הקודש עצמה תהיה תפורה מחוטים רקומים מזהב וכסף. גם עמוד החזן והרצפה כולה ייבנו משיש מיוחד, שיש בו תאורה שבוקעת מהשיש ומאירה על כל הארון. זה יהיה בעזרת ה' מאוד מיוחד לתפארת". 

עם תחילת עבודות ההכנה והבנייה בקיר המזרחי בהיכל הישיבה הוקם קיר מזרחי זמני

היצירה המפוארת ביותר בעולם, תוקם לכבוד השכינה ולכבוד התורה!

עד כמה מורכב הוא התכנון לכזה פרוייקט? 

"התכנון של הפרויקט מורכב מאוד, התכנון עצמו לקח למעלה משנה ויותר, ועדין זה ממשיך בכל הזמן. העבודה עצמה לוקחת בין שנתיים לשלוש. בעז"ה אנחנו מתפללים ומקווים שארון הקודש יהיה מוכן לראש השנה הבעל"ט. בסוף הכל מתחיל מציור שאני ציירתי… שזה בעצם היה התכנון הראשוני, ואחרי שאנחנו עובדים עליו זמן רב – ויש לנו במשרד אגף שלם שעובד על זה – אז מגלפים על פיו תבניות עץ שלפיהם מתיכים את תצורות הכסף והזהב, בעבודת יד. בסוף, הביצוע של בניית ארון הקודש הזה הוא מהמורכבים ביותר". 

הוא מוסיף "חלק נכבד מהתכנון היה גם הקונסטרוקציות שעליהם יישב הארון קודש, שתבין" הוא מחדד "היה צריך לחזק ולתמך את היסודות של איזור רצפת ארון הקודש באזור המזרח ואת קיר המזרח עצמו, כדי שיוכלו להחזיק את הארון קודש".  

את ההתרגשות שלו ר' אהרון לא מסתיר, והוא מסיים "לא לחינם סובב הקב"ה שארון הקודש הנפלא הזה יעמוד בבית המדרש הגדול והחשוב ביותר בארץ ישראל ובעולם כולו בתורה ובעבודת ה', אינני יודע מה הזכות הגדולה של היהודי שתרם את זה, אבל פשיטא לי שצריך לכך זכות גדולה מאוד. הוא זוכה שהדבר הכי מפואר שקיים בכל העולם כולו הולך לכבד את השכינה ואת הקב"ה, ולעשות קידוש ה' עצום".     

החקר והלמידה

החברה שלקחה על עצמה את כלל מערך הניהול של הקמת ארון הקודש הינה חברת 'אמש' במעלה אדומים. החברה הינה חברת נגרות פרימיום, שמתמחה בבניית ארונות קודש בגדלים ובסוגים שונים לצד בימות, ארונות, עמודי חזן ועוד. היא פיתחה בעשרות שנותיה יכולות ומיומנויות באופן מותאם וספציפי לבניית ארונות קודש ונגרות לבתי כנסיות ברחבי העולם היהודי, מה שמקנה לה מוניטין רב ובינלאומי בתחום.  

את ר' משה כהן הי"ו, מנכ"ל חברת 'אמש', שמתכלל ומנהל את הפרוייקט העצום הזה אנו תופסים שעות טרם אחת מנסיעותיו להודו למפעל הכסף, אותנו הוא לוקח, בשיחה מרתקת במיוחד, לזוויות השונות ולמאחורי הקלעים של תהליך בניית ארון הקודש, מראשיתו ועד סופו בעז"ה. 

איך ניגשים לפרוייקט בכזה סדר גודל, מה השלב הראשון? 

"לפני שהתחלנו את הפרויקט עשינו עבודת מחקר סביב העולם על ההיתכנות העקרונית, וכן בדקנו את שיתופי הפעולה שאנחנו יכולים לעשות עם חברות מכל העולם. אנשי החברה הסתובבו בכל העולם לראות איך אפשר לעשות את הפרויקט, ורק אחרי כל הבדיקות ובחינת הדברים לעומק, הגענו עם תשובה שאנחנו יכולים לבצע את זה בעזרת ה'. וכך יצאנו לדרך, זה היה לפני כשנתיים". 

"משם התחיל השלב הראשון שהוא היה שלב הלמידה, החקר שנדרשנו לעשות כאן הוא בלי פרופורציה. אנחנו עשינו את רוב הפרוייקטים המורכבים בתחום הזה, את העבודות הכי קשות והכי מסובכות עשינו בהצלחה ב"ה, אבל תמיד היה לנו על מה להישען מבחינת המידע, בכל פרוייקט היה לנו תקדימים שלמדנו אותם מהניסיון של אחרים, אבל כאן אנחנו – בשפת העם – היינו צריכים להמציא את הגלגל בזה". 

שלב הלמידה והמחקר הושלם טרם תחילת העבודה, או שעדיין אתם צריכים ללמוד ולחקור במהלך התהליך עצמו?  

"אנחנו בלמידה כל יום מחדש. זה מלווה אותנו לאורך כל הדרך, עד לסיומו. בכל יום אנחנו מתכננים את המשך העבודה איך היא תהיה הכי נכון. ולדעתי זה האתגר הגדול ביותר בפרוייקט הזה, יותר מכל המורכבויות שיש בו. הקמנו בחברה צוותי חשיבה מיוחדים שעסוקים בכל יום בתכנון של כל שלב ושלב, כל פרט וכל חלק בארון".  

"לסבר את האוזן אתן לך דוגמא קלה, בימים האחרונים התחלנו בעבודות ההכנה בהיכל הישיבה, ארון הקודש עומד להיות על רצפה מוגבהת, כשנקים את הארון, היכן נקים אותו? על רצפת הארון, זה מסובך מבחינת הגודל ומבחינת עדינות השיש, להקים אותו על רצפת היכל הישיבה זה בעייתי כי איך נעלה אותו אחרי ההתקנה, זה ארון כבד מאוד. זה דבר שצריך לו פתרון". 

"דוגמא נוספת, הארון קודש מוכן, איך מתקינים דבר כזה? הרי כסף זה עדין מאוד, אתה צריך לעבוד בעדינות של כלי כסף, עם כפפות משי – תרתי משמע, ומצד שני להתקין ארון ענק".  

 

רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א, הרב אהרון אסטרייכר הי"ו, ר' משה כהן ומנהל מפעל הכסף בהודו

הפרויקט המאתגר ביותר שנעשה אי פעם בעולם 

ציינת שמורכבויות הרבות של הארון תחום הלמידה הוא המורכב ביותר, מה הן שאר המורכבויות? 

"הפרויקט הזה מלבד המיוחדות שלו, הוא ללא ספק, גם המורכב והמאתגר ביותר שנעשה אי פעם בעולם, ראשית, גם כי בהיסטוריה לא נעשה פרויקט כזה כמו שציינתי, אך גם כי הוא פרויקט בשילוב של תחומי עבודה רבים מאוד, ומכיון שהעבודה הזו היא שילוב רב תחומי הרי שאם יש כשל באחד הפרמטרים לא נצליח להגיע לתוצאה, ולכן נדרשת כאן עבודת תכנון אדירה ומושלמת עד לפרטי הפרטים ממש". 

"לא מזמן" הוא מוסיף "סיימנו בהצלחה בס"ד את בניית ארון הקודש של בית המדרש הגדול של חסידות ויזני'ץ בבני ברק, שם בנינו ארון קודש בגובה 18 מטר, הבנייה לגבוה עצום כזה הייתה ללא ספק מורכבת מאוד, ועדיין לפרויקט של ארון הקודש של עטרת שלמה אין אח ורע".  

קודם שניגש לתהליך עצמו, תוכל לפרט לנו תחילה את גודל ההיקפים שיהיה הארון? 

"ארון הקודש כולו מא' ועד ת' יהיה יחידה אחת של כסף, כולו כסף. בשילובים של חלקי זהב. אגב, בדקנו אצל כל ייצרני כלי הכסף בעולם, בכדי ללמוד על העבודה, כולם אמרו פה אחד שלא ידוע בהיסטוריה על היקף שדומה לזה. זהו כלי הכסף הגדול ביותר בעולם, וזהו גם היקף עבודה בכסף שלא נעשה מעולם. גובה ארון הקודש הוא שבעה מטרים באורך כעשרים מטר, כשהוא עומד על רצפה צפה, רצפת אונקס, משיש שחודר בו אור".  

"כמות הכסף הנדרשת לבניית הארון שכולו כסף טהור, היא רבה מאוד, כל הארון עשוי כסף טהור ערך 999, לצד כמות ענק של זהב 24 קארט. טרם תחילת העבודות, אישרנו מול האדריכל את כל פריטי הארון, הכנו דוגמא לכל סוג פריט, מדובר על למעלה מעשרת אלפים פריטי כסף מגולפים בעבודת יד… ויצאנו לדרך ב"ה".  

 נעבור מכאן לשלב העבודה בפועל.  

"בשלב הראשון, מיד כשהתחלנו בעבודה, גייסנו למענה את מומחי החברה שלנו, לצד מומחים בינלאומיים שגייסנו באופן מיוחד בשביל פרויקט זה, מספר אנשים שיכולים להרים פרויקט יחידני שלא נעשה כמותו, מומחים יוצאי דופן הן בניהול ובלוגיסטיקה והן בהבנה בחומרים ובשילובם". 

"למעשה, יש לנו כאן שניים עשר תחומים, זהב, כסף, ברזל, יציקות בטון, עץ, ציפוי, חיפוי, אבן, תאורה, קונסטרוקציות ברזל, ועוד מספר תחומים הנדסיים. על 12 הקטגוריות מונו מנהלים שונים ותחתיהם עובדים קבלני משנה מחברות שונות בעולם, כמובן שהכל בהתאם ובצמוד לתוכניות שלנו". 

מכאן אתם פונים לבחור מפעלים, לפי מה נבחרו המפעלים? 

"מהשלב שבו אנו יוצאים לדרך, אנחנו יוצאים לבדוק מפעלים רבים ברחבי העולם, אני יכול לומר לך שמפעלים רבים ברחבי העולם שבדקנו איתם נרתעו מהיקף הפרוייקט, בשל המורכבות הגבוהה והאתגר הגדול שבזה, הם לא חשבו שהם יכולים לעמוד בזה. נסענו להודו לבדוק את המפעל שבו כעת נעשים עבודות הכסף, המפעל הזה הוא אחד מהמפעלים החשובים והגדולים עם היכולות הגבוהות ביותר, וכמובן שביקרנו במקום ובדקנו היטב טרם תחילת העבודות, ואחרי בחינת הדברים החלטנו לסגור איתם". 

 

כשאני מסביר להם שכל זה בעבור בית המדרש שלנו התדהמה שלהם הופכת להתפעלות 

מה המומחיות הנדרשת לעבודת הכסף? 

"לעבודת הכסף נדרשת מומחיות רבה באופן כללי, ובמיוחד כאן שכל הארון עומד להבנות בעבודת יד במאה אחוז. אמות המידה למומחיות בכסף הן שונות בהרבה מאשר יכולות טכנולוגיות, ויותר יכולות ומיומנויות של הצורפים. המפעל בהודו התחיל לעבוד בעבודת הכסף עם סיום בניית התוכנית לכסף לפני כשנה. בסך הכל עובדים במפעל בהודו על היתוך וגילוף חלקי הכסף כשישים אומנים, שעושים הכל בעבודת יד, בונים ומגלפים כל פריט ופריט".  

"שאר העבודות גם הן נעשות במפעלים שונים ברחבי העולם על ידי המומחים הגדולים בתחום. עבודת העץ ברובה נעשית אצלינו במפעל. עבודת זהב בחלקה נעשית במפעל אחר בהודו, חלקה האחר נעשה במפעל בדובאי באחד המפעלים הגדולים ביותר לעבודות זהב, כמובן שהשינוי בעבודות הוא לפי השוני במומחיות הנדרשת לכל תחום. הפרוכת עשויה מחוטי כסף וזהב בלבד, ועבודתה נעשית במפעל בנפאל המתמחה בעבודה זו. בסך הכל עובדים על הפרויקט הזה כמאה שלושים וחמישה אומנים שונים בכל רחבי העולם". 

הזכרת את המפעלים השונים מהם הזמנתם את העבודות בתחומים השונים, כיצד הגיבו לזה הגויים בעלי המפעלים בעולם? 

"הם נדהמים. אבל תחילה, אני רוצה להסביר, בנוגע למפעל בהודו לדוגמא. הנטייה לחשוב היא שהודו זו מדינת עולם שלישי, המציאות היא ממש לא כך, הודו כיום היא המדינה הגדולה בעולם, אוכלוסייתה עקפה את סין. בהודו יש אמנם גם איזורים פרימיטיביים אבל היא אינה מדינת עולם שלישית בכלל. להיפך, יש שם תעשייה פורחת ובתחומים מסויימים הודו היא המובילה בעולם, לא פחות".

"כשאנחנו יושבים איתם על הפרוייקט שלנו, ומדובר על בעלי החברות מהגדולות בעולם שמייצרות לכל העולם בתחומים שונים, הם מסתכלים עלינו בתדהמה, הם לא מבינים איך במדינה שכל תושביה יחד הם פחות מתושבי כפר קטן בהודו, חלקם אף אמרו לי שלא שמעו על ישראל מעולם, שואפים לדברים כאלו. בהתחלה הם הרימו גבה, הם חשבו כמעט שהשתגענו. הם לא מבינים איך מגיעה דרישה כזו, הזמנה כזו, הם לא מצליחים להבין את זה, והם אומרים לי את זה מפורש, מאיפוא הגעתם לרעיונות כאילו?". 

ואתה מצליח להסביר להם? 

"כשאני נכנס איתם לדברים, כשהם מבינים שמדובר בהשקעת עתק שלא היה כמותה בשביל בית תפילה לה', בשביל בית כנסת, התדהמה שלהם הופכת להתפעלות ולהשתאות". 

"הם מבקשים ללמוד על העם שלנו. והם מרותקים ללמוד על העם שלנו, וכשאנחנו מספרים להם קצת על ההיסטוריה של עם ישראל הם נדהמים מהסיפור שלנו". 

"מה שאני אומר להם, הוא שהאומה שלנו היא סיפור בהמשכים של אלפי שנים, אנחנו חלק מאומה בת אלפי שנים, שמחזיקה בזכות האמונה בה', ובזכות חיי הרוחניות. כאומה כזו אנחנו משקיעים את כל מה שיש לנו ברוח, ואנחנו שואפים למקסימום בזה. בשביל להמחיש את זה אני מספר להם מה היה פעם בבית המקדש, וכנגד זה אני מסביר להם שזה בית מקדש מעט".

"אמרתי להם באחת הפעמים, אנחנו אמנם עם קטן, אבל אנחנו עם נצחי ולכן אנחנו שואפים בכל דבר רוחני למקסימום, אנחנו לא זמניים פה, הסברתי להם שאנחנו מוכנים להתמסר בשביל האמונה בה' עד הסוף, ומשם מגיע ההתמסרות שלנו והשאיפה שלנו למקסימום שאפשר". 

"ואגב בהקשר לבית המקדש עליו סיפרתי להם, אני יכול לספר לך, שהשנה בקריאת התורה בפרשת תרומה תצוה ויקהל ופקודי בקריאת התורה, הייתי מרותק כמו שלא הייתי מעולם… הצלחתי לדמיין את זה במוחשי ממש מול העינים". 

האמנים במפעל בהודו בעבודות הכסף, נראה הרה"ח ר' אהרון אסטרייכר

הכל בסייעתא דשמיא

במקביל לעבודות המתקדמות במפעלים השונים, בימים אלו התחילו העבודות בהיכל הישיבה, מה כלול בעבודות אלו?  

"עבודות אלו הן חיזוק ותמיכה לרצפה, ולקיר המזרח, ולצד זאת בניית רצפת הארון. בענין זה אני רוצה לספר לך סיפור מעניין מהימים האחרונים, כפי שאמרתי כבר העבודה הזו לא נעשתה מעולם ואנחנו כל הזמן בלמידה ובפיתוח שיטות, במשך החצי שנה האחרונה התלבטנו רבות מאוד בנוגע לרצפת הארון, החלפנו שבע אופציות במשך הזמן, ועדיין היינו בהתלבטות גדולה מאוד מה היא הצורה הנכונה, והנה יומיים בלבד לפני תחילת העבודה נכנס בליבנו רעיון אדיר שלא חשבנו על כיוונו בכלל איך נוכל לעשות את זה ונגיע בעז"ה לתוצאה הנכונה והמוצלחת ביותר. זה סייעתא דשמיא בחוש!. ואני יכול לומר לך שאנחנו רואים את זה כל הזמן". 

"אני אוסיף ואומר, הפרוייקט הזה כולו בסייעתא דשמיא, זה עצמו שאנחנו עומדים בעז"ה לפני תוצאה מושלמת זה בגדר נס שהרי מבחינה טבעית לא היה לנו שום תקדים לזה ושום מודל להתחקות אחריו, ואין על זה מחקרים שאפשר ללמוד, ואת הכל עשינו בסייעתא דשמיא עצומה עד עתה ובהמשך".  

"ברור שהסייעתא דשמיא לזה היא כי הכל נעשה לפאר ולרומם את בית אלוקינו, לכבוד שמים, אני משקיע את המקסימום את כל מה שאני יכול בכדי שייצא מושלם שבמושלם לכבוד שמים, אני יכול לומר לך שבפרוייקטים אחרים שעשינו לעשירי תבל לא השקעתי אחד חלקי מאה מההשקעה שאנחנו משקיעים כאן, כדי לפאר ולרומם את בית ה'.  

"וזה אחד מהדברים שאני רואה בכל פעם שאני נכנס אצל ראש הישיבה שליט"א, אתה רואה עליו בכל הענין הזה, שכל ההשקעה בזה היא, כי באמת ובתמים זה יוסיף וירבה כבוד שמים וכבוד התורה. כל המהלך האדיר הזה שהישיבה עושה הוא להוספה בלימוד התורה, תחשוב על זה, הרי אין בן אדם שיכול להישאר אדיש לכזאת יצירה מופלאה, והיצירה הזאת היא לקודש, לכבד את התורה, כמה כבוד התורה מתווסף מזה".   

"בנימה אישית" הוא מסיים "יש בי התרגשות גדולה מכך שאני זוכה שהיצירה המופלאה הזו היא לבית המדרש הגדול והקדוש הזה. יוצא לי להיכנס לא אחת לישיבה, אתה רואה את העוצמה המיוחדת שכמעט ולא רואים בעולם, של יותר מאלף תלמידים, בחורים, משמיעים קול תורה בעוצמה, זה כמו שדה קרב של מלחמתה של תורה, זה עוצמת העוצמות, אין גבוה מזה. וזו זכותי שהארון קודש שאני זוכה לעמול עליו כה רבות נכנס למקום קדוש כזה". 

בדיונים על תוכנית הארון קודש

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹון 

מקבץ הלכות ועניינים בדיני קדושת ארון הקודש

דין הארון

בירושלמי [מגילה כ"ג] מבואר כי שתי קדושות הן, קדושת בית הכנסת וקדושת הארון, וכך קיי"ל דקדושת הארון חמורה מקדושת בית הכנסת, וקדושת בית הכנסת היא כעין קודש ואילו קדושת הארון היא כעין קודש הקדשים, ועל כן קיי"ל עוד שאין מוכרין ארון לקנות בית הכנסת. 

עוד נתבאר בפוסקים שבית הכנסת שאין לו ארון עם ס"ת אין בו דין קדושת בית הכנסת. עוד נתבאר בפוסקים כי לבימה יש דין קדושת בית הכנסת ולא קדושת הארון, ועוד נפסק כי הארון בקיר המזרח.  

קדושת הארון

ברמב"ם [הל' ס"ת פ"י] וכן בשו"ע [יו"ד רפ"ב] נפסק כי חייב בכבודו ובהידורו ולשון הרמב"ם לכבדו ולהדרו יותר מדאי. בבי' הגר"א ביאר כי חיובו הוא כקדושת ארון משום הלוחות שבס"ת, שהיו בארון.

[הגרי"ז ביאר כי היה ארון שבו היו הלוחות והיה ארון שני שבו היו שברי הלוחות, והארון שבו היה המסע המסופר בספר שמואל שדוד פיזז וכרכר לפניו היה ארון שבו שברי לוחות, ואף על פי שאין לו קדושת ארון הברית שקדושתו ככלי המקדש, כי יש בו רק לוחות שבורים עדין קדושתו חמורה מאין כמותה כמבואר שנענשה ע"ז. ואין כאן המקום להרחיב.

אגב, רבינו בחיי [תרומה] כתב שיש לעשות ציור אריות על ארון הקודש כעין שני הכרובים, ויש בפוסקים אריכות בזה]. 

שם הארון

ארון קודש שלנו בתוספתא במגילה נקרא 'קודש' בגמרא במגילה נקרא 'תיבה', ובש"ס במקומות רבים נקרא 'ארון' סתם. 

בגמ' [שבת ל"ב] כתוב שיש אומרים שנשים התחייבו מיתה שקראוהו ארנא ולא ארון הקודש, והפוסקים כתבו שמה שהוזכר בספרים 'ארון' סתם הוא בדרך לימוד וזה ניכר.  

בניית הארון בשנים המאוחרות

בשנים קדמוניות היו מניחים את סה"ת בארגז הנקרא "תיבה", שהיה נייד, בתענית היו מוציאים לרשות הרבים לקריאת התורה, התיבה הייתה מונחת בחדר צדדי ובקריאת התורה היו מביאים את הארון. אופן אחר היה שהיו מכניסים אותו ב"תיק" שהיה כעין גליל עם מכסה.

במשך השנים החלו לבנות ארון עץ קבוע בכותל המזרח, או שבנו כעין חדר קדמי בקיר המזרח בו היו ספרי התורה.    

לפי המקובל, בקהילות המזרח היה נפוץ ארון הקודש כחדר בקיר המזרח, וישיבת הקהל הייתה לכיוון הבימה שם עמד החזן, בקהילות אשכנז המקובל היה סדר הישיבה לכיוון ארון הקודש, ובסמיכות אליו היה עמוד החזן.

בדין קדושת הארון עצמו

הרמ"א [סי' קנ"ד] חילק בגדר הקדושה בין אם נעשה לכבוד לבין אם נעשה לשמירה, שאם נעשה לכבוד הרי זה בקדושת ארון. בשו"ת חת"ס כתב [ח"ו סי' י'] כתב שכיון שארון הקודש הוא תשמיש לתורה עצמה השוברו עובר לאו דלא תעשו כן וגו'.       

רחבת הארון

הפוסקים כתבו להגביה את רחבת הארון, והוסיפו שאסור להתשמש בה אף לתשמיש שאינו תשמיש גנאי. בנודע ביהודה [ענינים] דן לגבי ארונות הקודש שבצידיהם יש וו ברגל האם מותר להשתמש בוו הברזל לתשמיש כגון להנחת רצועות התפילין.  

דין הפרוכת

דנו בפוסקים האם היא משום כבוד או משום צניעות, והחמירו גם בארון קודש נאה להוסיף פרוכת משום כן. אלא שנהגו שאפשר שהפרוכת תהיה בתוך הארון ולא במחוץ.

דין הפלקט

יש לדון בענין הפלקט שהיה על הארון קודש בישיבה, דמחד הוא נעשה לכבוד וא"כ לכאורה דינו כדין הארון ומאידך הוא אינו מחובר ממש לארון עצמו.   

פתיחת הארון 

נהגו לומר בשעת פתיחת הארון תפילת בריך שמיה שמבקשים בו בקשות, גם נהגו בשעת נעילה לפתוח הארון. החיד"א הביא סגולה ללידה קלה לפתוח ארון הקודש קודם זמן הלידה, ובשם הגר"א הביאו  שמי שיש לו צרה יתפלל אצל ארון הקודש.

כתבות נוספות

כבוד התורה
כבוד התורה
לא פסקה ישיבה | פרק ב'
לא פסקה ישיבה | פרק ב'
לא פסקה ישיבה | פרק ב'
שבת אחים גם יחד
שבת אחים גם יחד
תנו כבוד לתורה
תנו כבוד לתורה

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר