קריית הישיבה. מוצאי יום כיפור. היכל הישיבה מלא מפה לפה במאות מאות תלמידי הישיבה, בידיהם לולבים ואתרוגים, ובפיהם דבר ה' זו הלכה, מורי ההוראה ישובים במקומותיהם ולהט ריתחא דאורייתא נשמע בהיכל ה'. זה לא מכבר נשמעה שאגת הנעילה, המלכת ה' האלוקים, ועתה שעה קלה אחרי סיום הסדר, עסוקים המה במצוותיו באהבה ובחיבה.
זה כבר הפך למסורת רבת שנים, עם צאת היום הקדוש בטהרת הלב, תפילת מעריב, הבדלה וטעימה, קידוש לבנה וסדר לימוד, מתקיימת חלוקת ארבעת המינים לבני הישיבה בחדרי השיעורים, שיקבלו בסדר מופתי את ארבעת המינים המהודרים ביותר, חלוקת הישיבה מחלוקות ארבעת המינים הגדולות בעולם, מתקיימת בהשתדלות עצומה של הנהלת הישיבה הקד', על מנת לתת ביד בני העלייה תלמידי הישיבה לקיים את המצוה בשלימות ההידור.
לצד חלוקת הענק לתלמידי הישיבה המתקיימת משנת ייסודה, מקיימת הישיבה מזה כעשרים שנה חלוקת אתרוגים לנדיבי עם תורמי הישיבה שיחי', שמקבלים כהוקרה להחזקת התורה את האתרוגים והד' מינים המהודרים ביותר שקיימים, הוקרה על סיועם למען התורה, הדר של מצוה למען הדרם של תלמידי חכמים, כשתורמי הישיבה ממתינים במשך כל השנה לקבל מרבינו ראש הישיבה שליט"א באמצעו של ירח האיתנים את 'אתרוגי עטרת שלמה'.
המערך האדיר של חלוקות ארבעת המינים של הישיבה עובר בכל מטעי האתרוגים הקיימים, וקופל בתוכו מלאכת מחשבת עצומה עליה מופקד הרה"ג ר' דוד בן שמעון שליט"א שמנהל את מערך המיון לאתרוגי התורמים במשך קרוב לעשרים שנה ביד רמה ובאומנות מיוחדת, ומעל הכל בהשקעה גדולה ובנתינת הלב למען עמלי התורה, כשלצידו צוות אברכים ת"ח שאמונים על הכנת האתרוגים לבני הישיבה.
את הרב בן שמעון שליט"א 'המומחה' בה"א הידיעה לבדיקת אתרוגים, אנו תופסים לשיחה זמן קצר טרם נסיעתו למרוקו, לא קל לתפוס אותו בימים אלו, בהם הוא שוהה ברוב זמנו בין העצים, תר ובולש אחרי אתרוגים שעדיין מחוברים לשורשם, ובוחן את טיבם של אלו שנלקטו זה עתה, כשהוא לא פוסח כמעט על אף פרדס ברחבי הארץ ואף נוסע ברחבי העולם למען חלוקת הישיבה הקד', גם בזמנים בהם הוא לא שוהה בפרדסים, קשה לתפוס אותו בלי שבאמתחתו ישנם אתרוגים לא מעטים.
הרעיון שטמון במתנה
בימים אלו עמל בהם הרב בן שמעון שליט"א על לקיטת האתרוגים המובחרים ביותר שקיימים בשוק, למען תמכין דאורייתא המסייעים לעמלי התורה המובחרים שבמובחרים בבריאה. בשיחה זו הוא מגולל באוזנינו שלל תגליות מסודותיו של האתרוג בו אנו מקיימים את המצוה בחג, מוליכים מביאים ונותנים גירא בעינא דשיטנא, על המחשבה מאחורי הרעיון של ראש הישיבה שליט"א לתת לנדיבים ד' מינים שלימים הפך לנחלת הכלל, על גודל המלאכה, ועל מאחורי הקלעים של השגת האתרוגים היפים והנדירים ביותר בעולם.
מתי התחילה חלוקת האתרוגים לתורמים?
"לפני עשרים שנה בערך" מתחיל לספר הרב בן שמעון שליט"א שהיה אז אברך צעיר "למדתי בכולל של 'עטרת שלמה' בבית שמש, היו אז שתי כוללים בבית שמש, אני הייתי בכולל ברמה א' שהיה לצעירים, ובהיותי בכולל נכנסתי לענין של האתרוגים".
"אז התחיל הרעיון של רבינו הראש ישיבה שליט"א. הרי ישנם יהודים יקרים שבמשך כל השנה כולה תורמים ומוזילים מהונם למען עולם התורה, מטבע הדברים, ראוי לתת להם על כך מתנה, אלא שהבעיה היא, שכמעט כל מתנה שרק תחשוב עליה היא לא מתנה בעבורו, כי הוא יכול להשיג אותה בקלות – לו רק הוא יחליט שהוא מעוניין בזה… כמעט ואין מה לתת מתנה ליהודים היקרים האלה. ואז הראש ישיבה שליט"א, חשב על הרעיון הגאוני הזה, לתת אתרוגים מהודרים שבמהודרים".
"הרעיון בזה הוא, שאתרוגים זה אולי הדבר, הכמעט יחיד, שאין לו אפשרות להשיג לבד, להשיג אתרוג נאה, אתרוג של 'זה קלי ואנוהו'. למצוא כזה אתרוג, זה לא ענין של כסף, זה טירחה גדולה מאוד, גם אם הוא מוכן לשלם הרבה כסף סיכוי גדול שהוא לא יידע לקחת אתרוג נאה, וגם אם הוא ימצא בחנות משהו טוב ויפהפה זה ודאי לא ברמה של אתרוג מיוחד שבדרך כלל לא מגיע בכלל לחנויות".
"אני יחדד, בשביל לקבל אתרוגים נאים ומהודרים ביותר, יותר מהרגיל, צריך הבנה מיוחדת בתחום וראיה חדה של מישהו שמבין טוב בתחום, ולכן גם אם תתאמץ מאוד סיכוי גדול מאוד שמה שיפה בעיניו יתברר כלא יפה בעיני מי שמבין יותר… לכן זה דבר שקשה להשגה".
"בקיצור, המציאות היא שלגבירים גם אם יש להם כמה עוזרים, בדרך כלל לגבירים – גם הגדולים ביותר – אין איך להשיג את זה. וזה בעצם אולי הדבר הכמעט יחידי שאפשר לתת לתורמים מתנה להוקרה אמיתית, וזה דבר שיעשה להם שמחה גדולה, ללא ספק".
"כך התחיל הכל אז – לפני שמונה עשרה שנים – והרעיון הזה של מורינו הראש ישיבה שליט"א צבר כל כך תאוצה מסחררת שהיום כל ישיבה, כל כולל, וכל מוסד נותנים את זה".
בהמשך" מספר הרב בן שמעון שליט"א "גם גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א ביקשו לקבל מהאתרוגים, וזה נהיה מנהג קבוע שגדולי ישראל מחכים לאתרוגים של הראש ישיבה שליט"א, כשהם יודעים שאלו הם המהודרים ביותר ועליהם הם מברכים. אמרו שמי שראה את השמחה שהיה למרן הגרמ"ד הלוי סאלווציק זצוק"ל, שידוע כמה היה משקיע באתרוגים, בעת שהיה מקבל את האתרוגים של הראש ישיבה שליט"א לא ראה שמחה של מצווה מימיו, גם מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל היה מחכה בכל שנה לאתרוגים אלו, וכן עוד רבים מגדולי ישראל זצוק"ל ויבדלחט"א".
עם כמה אתרוגים התחלתם?
"זה התחיל בשנים הראשונות עם עשרות בודדים של אתרוגים… היינו מתעסקים עם בסך הכל עם 50-60 אתרוגים, והשאר היסטוריה".
"תוך שנים ספורות נהיה ביקוש אדיר בקרב נדיבי העם מחזיקי התורה, לקבל את האתרוגים של הישיבה, הגיעו פניות מכל עבר, מכל רחבי העולם ממש, וזה הולך וגדל מידי שנה ושנה".
האתרוגים שהפכו סמל להחזקת התורה
מערך חלוקת האתרוגים של הישיבה, של למעלה מאלף האתרוגים המהודרים ביותר אותם מקבלים תלמידי הישיבה נ"י לצד האתרוגים המיוחדים אותם מקבלים מאות נדיבי הישיבה, באיכות האתרוגים – הוא הגדול ביותר בעולם.
במהלך השנים אתרוגי התורמים של עטרת שלמה היכו גלים ונהיו לאתרוגים המבוקשים ביותר בקרב נדיבי ארה"ב, אירופה, ברזיל, ועוד. האתרוגים המיוחדים ביותר שקיימים בגלובוס אותם מכנה הרב בן שמעון שליט"א בחיבה ה"יהלומים" הפכו להיות סמל למופת של החזקת תורה, כשמחזיקי התורה הגדולים מתהדרים בשותפות המיוחדת עם עמלי התורה, המתבטאת בהדר המצוה עם הדר התורה והחזקת תלמידי חכמים.
יודעי דבר מספרים, שגם התורמים הגדולים ביותר בעולם התורה, אותם לא ניתן להשיג במשך השנה כולה, עומדים בתור ומחכים בציפיה דרוכה לקראת חג הסוכות לקבל את האתרוגים המיוחדים והנדירים מרבינו ראש הישיבה שליט"א. ובזן אתרוגי עטרת שלמה מתקיימים מצוות ד' מינים המהודרת ביותר לצד מצוות החזקת התורה המהודרת ביותר.
על התהליך בו קרו הדברים, מספר הרב בן שמעון: "עם השנים, הדבר צבר תאוצה אדירה ממש, נהיה ביקוש עצום בחו"ל לאתרוגים של הישיבה. מצד שני, גם הישיבה הלכה וגדלה מיום ליום. היה צורך גם לתת ליותר תורמים, וגם לתורמים עצמם היה צריך להוקיר יותר. ואז ראש הישיבה שליט"א חשב להוסיף על זה ולתת לכל נדיב כמה סוגי אתרוגים, שיוכלו לקיים את המצווה בשלימות ההידור בכל סוגי האתרוגים, וזה אכן הצליח מאוד. כמובן שהישיבה גם משקיעה רבות בקופסאות לאתרוגים שתהיה "מצוה מפוארה בכלי מפואר" והמתנה של האתרוג הלכה והתרחבה ב"ה, ובסייעתא דשמיא בכל שנה ושנה הקב"ה נותן עצות חדשים איך להוסיף עוד על נוי המצוה ועל חיבובה".
"במאמר המוסגר" מספר הרב בן שמעון "אחד מגדולי ישראל שליט"א נוהג לחפש בעצמו אתרוג, משום מצוה בו יותר מבשלוחו, אבל את הקופסא של עטרת שלמה הוא ביקש שיהיה לו להידור ולנוי מצוה".
כיצד הוכפלו אתרוגי חזון איש בגודלם?
הזכרת שהרעיון הזה של ראש הישיבה שליט"א, הפך לנחלת הכלל, ונהיה "המתנה" בה"א הידיעה שכל מוסד נותן לנדיבים. בהמשך לכך, אנו מבקשים לשאול, עד כמה, אם בכלל, זה השפיע על שוק האתרוגים כולו?
"השפעות עצומות ממש".
הרב בן שמעון מתחיל למנות: "אחד הדברים הראשונים שעשינו, בשנים הראשונות, וזה הפך היום לנחלת כל כלל ישראל. עד אז – בשונה מהאתרוגים התימניים – לא היה מושג של אתרוגי חזון איש גדולים, לא היה קיים דבר כזה. אתרוג חזון איש ממוצע היה בערך בגודל שלוש ארבע אצבעות, שזה גודל קטן. מכיוון שאתרוגים גדולים זה הרבה יותר נאה וכבוד מצוה, החלטנו שצריך לראות אם יש אפשרות 'להגדיל' את האתרוגי חזון איש".
"אף מגדל לא ראה בזה ענין, ואף רוב המגדלים שפנינו אליהם לא היו מוכנים לשמוע על זה, כי זה כרוך בסיכון על שאר האתרוגים בעץ. בסייעתא דשמיא מיוחדת אחד מהמגדלים הסכים לנסות את זה, ובאחת השנים הראשונות שלנו, בעזרת טכניקות מיוחדות הוא התחיל לנסות לגדל אתרוגי חזון איש גדולים".
"היה כאן כמה טכניקות שלא ניכנס אליהם. אבל בנוסף לטכניקות הגידול שהיה צריך לכך, עמד בבסיס הענין השקעה גדולה. והיא, שבכל עץ יש כוח מסויים לגידול אתרוגים, נניח שעץ ממוצע מגדל כ80 אתרוגים, מה שעשינו זה, לדלל את האתרוגים במהלך הזמן, ברגע שיש בעץ רק 40 אתרוגים, האתרוגים, בעזרת שימור נכון, יגדלו ויהיו אתרוגים גדולים. כמובן, שחוץ מהפסד בכמות האתרוגים היה כאן גם סיכון משמעותי על הזמן שהאתרוג עומד על העץ, ככל שאתרוג נמצא יותר זמן על העץ הוא חשוף יותר למזיקים ולמכות, אבל הוא הסכים לנסות עם 3-4 עצים בפרדס בלבד".
"הסוף היה שזה כל כך הצליח, וכל כך נהנו מזה, והתרבה מזה כבוד מצוה, שזה מאוד התפרסם, ובתוך מספר שנים כמעט כל הפרדסנים בארץ התחילו לגדל את זה".
הרב בן שמעון מסיים בנחרצות: "זה רק דוגמא אחת מיני כמה וכמה אבל חד וחלק באופן כללי, הישיבה העלתה את הרמה של גידול האתרוגים, כשעל ידי זה שהמגדלים רואים כמה זה חשוב וכמה אנחנו מוכנים להשקיע בשביל אתרוגים מושלמים, המגדלים טורחים יותר ועובדים יותר קשה, ואין ספק שהצלחנו לעלות את הרמה של האתרוגים המהודרים בשוק".
אם אני מבין נכון, עיקר הדגש הוא באתרוגים…
"לא מדוייק. אנחנו נותנים לתורמים את כל הד' מינים המהודרים ביותר. אבל אין ספק שאתרוג יש בו משהו ייחודי, פרי עץ הדר, כפשוטו. אין ספק שאתרוג זה גם הדר בעיני אדם, אתרוג נאה עושה שמחה בלב. ועל אחת כמה וכמה לבן אדם שמחבב מצוות".
היה פעם יהודי חשוב מאוד, שאמר לי אני לא מבין איך יכול להיות שאתרוג עולה 1000$, מה יכול להיות כל כך מיוחד? לקחתי אותו למשרד של הישיבה והראתי לו כמה אתרוגים שלנו שאמורים להישלח לארה"ב, אז הוא אמר: טוב, כזה דבר מדהים, זה כבר לא קשור לסוכות, זה עונג יום טוב גם בפסח…".
"'אתרוג נאה' 'אתרוג הדר' זה משמח כל אדם. בפרט מי שיש לו הנאה במצוות. לאורך כל הלכות ד' מינים אנחנו רואים עד כמה יש חשיבות הלכתית והידור במראה האתרוג".
"כל מי שהיה אצל רבינו מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל, היה רואה שהיו מביאים לו בתקופה הזו מאות מאות של אתרוגים, ומכל אתרוג מהודר החיוך היה מתרחב לו על הפנים. השמחה שהיו רואים אצלו מכל אתרוג נאה, אפילו שהוא ראה מקודם אתרוגים רבים, זה היה קורת רוח שאין לתאר".
אם יורשה לשאול, במראה האתרוג ובגודלו ניחא, אבל בהידורי האתרוג ובנקיותו עד כמה מבינים מקבלי האתרוגים גודל המתנה?
"ראשית, כל נדיב שמקבל את האתרוגים של עטרת שלמה יודע שהוא מקבל את האתרוג המושלם ביותר".
"מדוע באמת אנחנו כל כך משקיעים בהידורים? ראשית, יש הרבה נדיבים בני תורה שמבינים בזה, אבל גם אם נניח שלא כל אחד מבין גדול בדקות הנקיות של האתרוג, יש ייחודיות באתרוג, על האתרוג של הגביר מברכים כל הבית כנסת… מה גם, שכמעט כל התורמים, או שמראים את האתרוג לרב בית הכנסת, או שהבן או החתן הוא בן תורה ומבין בזה. כך שלכל אחד חשוב שיהיה האתרוג 'לעילא ולעילא' ומכיוון שמדובר על נדיבי עם שנותנים את הונם למען עולם התורה מן הראוי הוא שיקבלו את האתרוגים המושלמים ביותר, וב"ה אנחנו עומדים בזה כל השנים, כשהתורמים בציפיה עצומה לקבל את האתרוגים של הישיבה, וללא ספק זה מסייע רבות רבות למען החזקת אלפי עמלי התורה".
מהקטיפה עד הברכה
נשוב לתהליך השגת האתרוגים, מי בודק את האתרוגים?
"בשנים הראשונות הראש ישיבה שליט"א היה בודק את כל האתרוגים בחביבות מיוחדת מאוד, הראש ישיבה הוא מבין גדול באתרוגים, וזה גם חביבות מיוחדת שמגיעה גם מבית בריסק. כמובן שעם השנים שכבר התחיל להיות כמויות עצומות של אתרוגים, כבר הדבר לא היה שייך ואני הופקדתי על הבדיקה, מטבעי יש לי סקרנות לזה וכמובן למדתי את רזי הענין במשך השנים, גם בהתחלה עשיתי שימוש אצל הראש ישיבה שליט"א. בשונה מהאתרוגים, את הלולבים לתורמים ראש הישיבה שליט"א בודק עד היום בחיבוב מצוה מיוחד".
איך מכינים כזו כמות של אתרוגים?
"הכנת האתרוגים של הישיבה, שהם למעשה, האתרוגים, המושלמים, הכי נקיים בארץ, זה עבודה קשה מאוד, כמובן שבהמשך, עם פתיחת הישיבה גדולה, כשראש ישיבה שליט"א רצה לתת לכל בחור ד' מינים מהודרים ביותר כדי שכולם יוכלו לקיים מצוות ד' מינים בהידור ובשמחה, העמיד הראש ישיבה שליט"א צוות אברכים ת"ח שמופקדים על אתרוגים אלו והם בודקים וממיינים אתרוגים בחודש אב ובחודש אלול. הם לבד עוברים בכל שנה בפרדסים, לכל הפחות על 30,000 אתרוגים".
כמה זמן לוקח לכם לבדוק אתרוג?
"בדיקה של אתרוג לוקחת הרבה זמן, כמובן שעם הזמן, למדתי שיש אתרוגים שבמראה הראשוני אני כבר יודע שאין מה לבדוק בהם. באתרוגים שכן יש מה לבדוק, שמי שנכנס לקטגוריה הזו זה הנדירים הן ביופי והן בנקיות, אז אני בודק אחד אחד, מלמעלה עד למטה לראות שהוא מושלם. כמובן שהאתרוגים הגדולים כמות הזמן שצריך לעבור עליהם היא פי שלוש מאתרוגים רגילים, יש אתרוגים שהבדיקה שלהם יכולה לקחת שעה".
"שאני מגיע לקטיף לבדוק אתרוגים בדרך כלל אני מקבל אתרוגים ממויינים, אני לא עובר על כל הפרדס אלא רק על המובחרים שלו. ועדין זה תלוי, יש מקומות שהאתרוג כבר עבר ניקיון, ויש מקומות שהוא עוד לא עבר ניקוי, אך הפרדסן יודע שזה אתרוג שאמור להיות מובחר או שהוא סימן אותו כמובחר במהלך הגדילה, אך האתרוג עצמו מגיע אליי ישר מהעץ עם החול והאבק. כמובן שאני מנקה אותו ביסודיות ורק אז יכול להתחיל לבדוק".
כמה זנים הישיבה נותנת לתורמים?
"כמובן שזה תלוי כל אחד לפי ענינו. רבים מקבלים אתרוג אחד או שניים, כל אחד לפי ענינו ומנהגו. יש כאלו שמקבלים שבע אתרוגים, ויש אף כאלה שמקבלים שמונה אתרוגים. למעשה, אנחנו נותנים את כל זני האתרוגים שיש היום, שזה: "חזו"א" – שמתחלק לשתי זנים: הגרמי"ל והלפרין, "תימני", "מרוקאי", "מהרי"ל דיסקין" – שמתחלק לשתי זנים: ברוורמן, וקיבלביץ, "יאנווע". יש כאלה שמקבלים גם אתרוג מזן "אורדנג" שהחסידים נוהגים לקחת".
אגב, איך מבדילים בין הזנים?
"כמובן שיש קצת הבדלים בסגנון הגידול, אבל במהלך השנים השתנו בזה דברים בעזרת שיפורים שנעשים בפרדסים. מה שכן הוא סימן היכר ברור, זה סוג הנקודות באתרוג, אבל בשביל זה צריך הבנה רבה בתחום".
עם כמה מגדלים אתם עובדים?
"כעשרים פרדסנים בערך. בכל פרדס אני יושב מיד אחרי הקטיף, או בפרדס עצמו או בבית האריזה. ואני עובר על כל המובחרים שלו. בממוצע בשנה אני עובר על למעלה מ15,000 אתרוגים המובחרים ביותר בשוק ומהם אני לוקח את השופרא דשופרא. אגב, בכל פרדס זה קטיפים רבים, כל מספר ימים, אין קטיף אחד להכל, כך שבתקופה הזו אני בדרך כלל בכל יום בשלוש קטיפים".
הנסיעה הקבועה למרוקו, ומדוע באירופה לא מגדלים אתרוגים?
מה הישיבה עושה בשמיטה?
"הישיבה לא וויתרה גם בשמיטה ובכל שמיטה עשינו משהו אחר. כעיקרון, יש שאלה בזה בגלל שזה הוצאת פירות ארץ ישראל לחו"ל בשביעית, למעשה יש התרים של הפוסקים שבמקום מצוה מותר בתנאי שאחרי סוכות מחזירים את האתרוג לארץ. ואין כאן המקום להיכנס לנידון ההלכתי. אבל יש גם בעיה פרקטית בזה, שבשמיטה באוצר בית דין יש מלאכות שאסור לעשות ולכן האתרוגים יוצאים ברמה הרבה פחות מכל שנה, אתרוג בלי שימור וטיפול יומיומי הוא פחות איכותי והוא גם מקבל מכות הרבה יותר בקלות".
"בשמיטה האחרונה נסעתי יחד עם רבינו הראש הישיבה שליט"א למרוקו, ששם התחילו בשנים האחרונות לגדל אתרוגי חזון איש, חוץ מהאתרוגים המרוקאים, ולקחנו משם, בשמיטה הבאה בעז"ה אמור להיות משם כמות אדירה של אתרוגים".
"בדרך כלל בכל שנה אני נוסע למרוקו לפרדסים לקחת מהאתרוגים המרוקאים. רק שבמרוקו, צריך להקפיד מאוד בקניית האתרוגים, גם שלא יהיה חשש גזול, וגם שיהיה מפוקח כדבעי שלא יהיה חששות של ערלה ונטע רבעי. בארץ יש פיקוח ומודעות גדולה לזה, כל אתרוג הוא מעושר ואין שום חששות. אבל בחו"ל לא תמיד. וגם בפרדס ישן שעל פניו אין בו בעיה של ערלה כי כבר עברו שנות ערלה, מספיק שגודל בפרדס עץ חדש אפילו מתוך אילן שהשתרש בקרקע, בשביל לעשות בעיה גדולה על כל הפרדס, ולכן צריך להיזהר מאוד ולבדוק ממי קונים".
חוץ ממרוקו לא גודל בעוד מקומות אתרוגים?
"רוב האתרוגים גדלים בארץ ישראל. יש באיטליה את יאנווע, ויש במרוקו, במרוקו גידלו כל השנים את המרוקאי ובשמיטה האחרונה כפי שאמרתי התחילו לגדל שם גם חזון איש".
מה הסיבה שבאירופה לא גידלו אתרוגים?
"ככל הנראה כי צריך מקום עם שמש, מקום קר לא טוב לגידול אתרוגים. בשביל לגדל צריך שמש, ואקלים מתאים".
מכיוון שמדובר על המובחרים ביותר, שמתוכם אתה בוחר, מן הסתם מדובר על בחירה בתוך המהודרים בדקויות ממש, מה הפרמטרים?
"אתרוג מושלם זה, פיטם, גודל, גידול נאה וסימטרי, שקיעות ובליטות, ונקי במאה אחוז ללא רבב. אתה צודק שמבחינת הלכה אני יכול למצוא הרבה יותר שאפשר לצאת בהם ידי חובה גם לכתחילה מבחינת ההלכה, אבל אנחנו מחפשים את האתרוגים של 'ההדר שבהדר', וגם מבחינת הלכה יש חשיבות להדר ולמראה האתרוג. האתרוגים שאני מחפש זה: "יהלומים" כמעט כפשוטו…".
איזה אתרוג אתה בוחר לך?
"מכיוון שאם אני יחפש לעצמי אתרוג אני לא יסיים את זה לעולם, אני רואה כל שנה את האתרוגים המהודרים ביותר בגלובוס, עשיתי לעצמי כלל, אני מחפש אתרוג תימני נקי ביותר והדור, אותו אני נותן לאבי מורי שליט"א (הגר"מ בן שמעון שליט"א רבה של ב"ב, י. ק.), והוא נותן לי את האתרוג שהוא בחר לעצמו, ובזה אני יוצא ידי חובתי, זה הכלל שעשיתי לעצמי".
איזה אתרוגים 'מעניינים' ראית במשך השנים?
"מה שמאוד מרשים ומרהיב כל פעם מחדש זה האתרוגים הגדולים של המרוקאי, אבל גם בעוד זנים יש את זה, ויש נדיבים שרוצים בדווקא את האתרוגים האלה. היו שנים שהישיבה נתנה אתרוגים בגודל חצי מטר… והם היו מהודרים ונקיים במיוחד, זה מדהים ממש, אתרוג על כתיפו".
"בשונה מהאתרוג הזה שהוא מיוחד בגודלו, אבל הוא בסופו של דבר צורת אתרוג, יש הרבה אתרוגים בצורות משונים, ראיתי אתרוג בצורה של 'שופר', ראיתי 'תאומים' ו'שלישיה' – אתרוגים מחוברים שעוטף אותם קליפה והם לכאורה כשרים, כמובן ראיתי אתרוגים בצורת 'גזר' בצורת 'אגס' ועוד ועוד. אבל זה לא מרשים מכיון שזה לא צורה של אתרוג, בשונה מהגדול".
ממתי מתחילה העבודה?
"עבודת המיון מתחילה לקראת סוף חודש אב, מאז אני הולך כל יום למיין בקטיפי אתרוגים, ולבחור את האתרוגים, התקופה הזו היא בלי יום ובלי לילה… בני ביתי אומרים שהסימן שהאתרוגים התחילו זה שאני מסתובב עם קיסם באוזן בלי לשים לב…"
"האתרוגים של הנדיבים מגיעים מהפרדס זה מגיע למשרד של הישיבה בבית שמש, שם המקום ממוזג 24 שעות, ונשמרים האתרוגים, אם צריך 'הצהבה' לאתרוג אני עושה את זה שם, לוקח תפוחי עץ (אדום בדרך כלל), לפי מידת הצורך, חותך, ומניח ליד האתרוגים עד שזה מתחיל להיות צהוב. האתרוגים של תלמידי הישיבה נשמרים במקומות גדולים יותר, כמובן".
בחיוך מספר הרב בן שמעון: "מגיע ערב סוכות, העינים שלי כואבות. מדובר, אחרי חודש וחצי כמעט, שעברתי על אלפי אלפי אתרוגים. אני לא יכול לראות אתרוגים. אבל שאני מגיע לבית כנסת בסוכות, בלי שאני מתכוון אני רואה, רואה כל אתרוג, לא רק איזה זן הוא, זה פשיטא, אלא כל אתרוג בבית כנסת מאיזה מגדל בארץ הוא…"
"משם, ייצאו האתרוגים במשלוח מיוחד לארה"ב, ארוזים היטב, עם הקופסאות ההדורות והמהודרות שהישיבה מכינה, וזה מגיע למחזיקי התורה, שזוכים לקיים את המצווה בשלימות ההידור".
לסיום אומר הרב בן שמעון שליט"א בנימה אישית, "כל שנה מחדש יש לי איזה נדנוד בלב אולי כבר זה מספיק, אבל כשאתה יודע את זכות התורה וזכות ההחזקת תורה שאין כדוגמתה ושרואים את המסירות נפש של הראש ישיבה שליט"א, אי אפשר להישאר אדיש, אי אפשר לוותר על הזכות להיות חלק מזה, וזה גם סיפוק גדול לעסוק במצוות ד' מינים, כשכלול בה מצוות החזקת התורה בדורינו, כפשוטו".
החלוקה מעבר לים
"מדובר בפרוייקט הלוגיסטי המורכב ביותר, מבחינת המשרד של הישיבה בארה"ב" מסביר לנו הרב יוסף בינייש הי"ו מהנהלת המשרד בארה"ב, על פרטי חלוקת ארבעת המינים בארה"ב "מבחינת הזמן אנחנו מאוד מצומצמים, בימים אלו ראש הישיבה שליט"א נפגש מאות פגישות עם התורמים, הפגישות מפוזרות בכל יבשת אמריקה, זאת בנוסף לעשרות רבות של פגישות בקנדה, באירופה, בדרום אמריקה, ובמדינות נוספות".
"כך שבמשך כל התקופה הזו ראש הישיבה שליט"א לא נותן תנומה לעיניו, במסירות העצומה למען אברכי ובני הישיבה, ובאמת ב"ה אתרוגים אלו הם 'השלוחים' של הסייעתא דשמיא להחזקת הישיבה, וחלק עצום מהשפע שהקב"ה שולח לעולם התורה בהחזקת הישיבה, עובר דרך המצווה הזו של ארבעת המינים בהידור".
הרב בינייש מוסיף: "במשרד באמריקה, אנחנו מתכוננים לפרוייקט האתרוגים כבר כמה שבועות לפני, עם מחסנים מיוחדים, והכנת הציוד. אנחנו מקבלים את המשלוחים של האתרוגים מהארץ, שמגיעים ארוזים היטב, עם משלוחים נוספים של שאר ארבעת המינים ושל הקופסאות על סוגיהם השונים, הצוות מכין את זה במקום, בהתאמה לכל תורם לפי ענינו".
"מכיון שמדובר על סך של פגישות רבות בכל עיר, במרחקי נסיעות של שעות רבות, מצטרפים לפגישות של ראש הישיבה שליט"א עם הנדיבים, צוות המשרד עם טנדר מיוחד ממוזג בו נמצאים הסטים הרבים המוכנים לכל נדיב. כמובן שבמהלך הזמן הזה ממשיכים להגיע למשרדים אתרוגים מהארץ אותם ממיינים תוך כדי, למשלוח של היום הבא".
הרב ביניש ממשיך בתיאור "בהרבה מקומות, בפרט בריכוזים החרדיים, עוד לפני שהטנדר מגיע, כבר נפוצות השמועות שאתרוגי עטרת שלמה מגיעים לעיר, ומתקבצים רבים מבני המקום שמתאספים באיזור לראות את המחזה הנדיר של טנדר ארבעת המינים חביבות המצוות וכבוד המצוות, זה מראה של קידוש ה' גדול מאוד".
כשהאתרוגים נתקעו במכס
"אני רוצה לומר משהו" מבקש הרב בן שמעון להוסיף "אני מתעסק עם האתרוגים של הישיבה כשבע עשרה שנים ב"ה, אני לא חושב שהיה שנה אחת שלא ראינו סייעתא דשמיא בחוש בהצלחת הענין הזה. ואני לא מדבר רק על הסייעתא דשמיא במה שזה פועל למען החזקת הישיבה שאלו הם כבר דברים ידועים ומפורסמים, ניסי רבינו ראש הישיבה שליט"א וניסי הישיבה, אלא אני מדבר על השגת האתרוגים ברמה המעשית ממש, בכל שנה ושנה אני רואה סייעתא דשמיא שהקב"ה שולח למען התורה".
"אני יתן לך דוגמא קטנה שעולה לי בזיכרון, היה שנה אחת שאחד המגדלים הגדולים שאבד איתנו, לא הצליח, מי שמכיר קצת את תחום מטעי האתרוגים יודע שבכל פרדס אי אפשר לדעת איך יהיה הפירות כל שנה מחדש, והפרדס הזה שהיה מהספקים הגדולים ביותר שלנו לא הצליח, לא היה לו אתרוגים ברמה שלנו בכלל. הפכנו את העולם ולהתחיל עם ספק חדש באמצע אלול זה כמעט ולא שייך, בפרט לא בכמויות כאלה".
"בלי שום הסבר טבעי, במקרה ממש, הקב"ה גלגל שפגשתי מכר שלי ששמע שאני מתעסק באתרוגים וסיפר לי שחבר שלו התחיל לגדל באותה שנה אתרוגים ואף אחד בשוק לא מכיר אותו, אדהכי והכי, הוא הצליח למלא את כל החסר ברגע האחרון. זה רק זכות של תורה".
הרב בן שמעון מוסיף "היה לנו מגדל של אתרוגים, שכמה שנים האתרוגים שלו לא היו מי יודע מה, אבל הקב"ה נתן בליבי לשמור איתו על קשר טוב, הוא אמר לי: 'הרב בן שמעון אני מתבייש להראות לך את האתרוגים, זה לא בשבילכם' אבל הקב"ה נתן בליבי והתעקשתי כהכרת הטוב לקחת ממנו כמה אתרוגים אף על פי כן, עברו כמה שנים והאתרוגים התשבחו והפרדס השתכלל, כמובן שהמובחרים ביותר נשמרו לעטרת שלמה… ועוד כהנה וכהנה, סיפורים על סיפורים שיש כל שנה ושנה, של סייעתא דשמיא בחוש ששמורה לעמלי התורה".
"שנה שעברה" ממשיך הרב בן שמעון במונולוג המרתק "הישיבה שלחה סך מכובד של אתרוגים ארוזים לארה"ב, ראש הישיבה שליט"א כבר היה בארה"ב למען הישיבה וההנהלה בארה"ב כבר קבעה פגישות עם התורמים הגדולים של הישיבה לקבל את האתרוגים. אלא שהאתרוגים שהגיעו לארה"ב, נתקעו במכס. הישיבה ניסתה להפעיל את כל מי שרק היה אפשר, אך ללא הועיל, רשות המכס דרשה להחזיר את האתרוגים לארץ".
"המשרד בארה"ב נכנס ללחץ עצום, נקבעו פגישות רבות ליומיים הקרובים ואין אתרוגים באופק. להוציא משלוח חדש יגיע רק בעוד מספר ימים. אלא שמתברר, בבוקר אותו היום בו נקבעו כל הפגישות, הגיע יהודי לארה"ב עם מזוודה שלימה של אתרוגים מהודרים".
"הסיפור היה" אומר הרב בן שמעון "שיומיים לפני שמעתי על יהודי שנסע לארה"ב, ואמרתי נשלח לשם לרזרבה שיהיה עוד אתרוגים, אפילו לא טרחתי להודיע על זה למשרד הנהלת הישיבה בארה"ב, אבל הקב"ה סובב את זה מן השמים בשביל לומדי התורה שזה יגיע בדיוק באותו הזמן שנחסרו האתרוגים".
הרב בן שמעון מסביר: איך שומרים על האתרוגים?, מה התפקיד של הקיסם בבדיקת האתרוג? צהוב מידי וירוק מידי? ואיך לשמור על הפיטם שלא יפול?
במהלך הראיון ביקשנו מהרב בן שמעון שליט"א לשמוע עצות וטיפים איך לשמור על אתרוג כראוי.
> איפוא ואיך שומרים על אתרוג כראוי?
אתרוג צריך לשים במקום עם מזגן. לא במקום חם שם הוא יצטמק, ולא במקום קר, שם הלחות תיצור מכת קור ופטריות, לכן לא כדאי לשמור במקרר, אלא במקום קריר או ממוזג.
> כיצד שומרים על הפיטם שלא יפול?
הסיבה הראשונה לנפילת הפיטם היא מכות, ולכן דבר אתרוג עם פיטם יש לשים בקופסא עם ספוג עמיד שלא ינוע בפנים ויקבל מכות בהם עלול ליפול הפיטם.
הסיבה השניה לנפילת הפיטם היא היחלשות הפיטם, וזה עלול להיווצר אם האתרוג נמצא בתוך ניילון, לכן כדאי לשמור את האתרוג בתוך שקית ניילון, ובמקום של הפיטם לעשות חור לאוורור.
> האתרוג ירוק מידי, איך מצהיבים אותו?
ראשית, באתרוגים אין סוג אתרוגים ירוקים וסוג צהובים, כל האתרוגים הם ירוקים על העץ. עם הזמן הפרי נהיה צהוב. ודאי שלכבוד המצוה יותר יפה שזה יהיה צהוב. איך עושים את זה? עושים הבחלה, הבחלה זה חומר טבעי שמצהיב את האתרוג. אפשר לעשות את זה על ידי תפוח עץ שיש בו את החומר הזה, זה בדרך כלל תפוח עץ עם ריח, חותכים בתפוח שייצא הריח שבתפוח וכך יוצא מהחומר הזה ונותן הצהבה לאתרוג.
בהצהבה אסור שייגע באתרוג, ברגע שזה קיבל קצת צבע צהוב זה מספיק, בדרך כלל יומיים מספיק.
כמו כן יש להיזהר, להרחיק את התפוח מאיזור העוקץ, כי ההצהבה עלול לגרום לו ליפול.
> אם האתרוג מצהיב מידי, מה לעשות?
צריך לשים את האתרוג בניילון מיד, זה עוצר את ההצהבה.
> קנה אתרוג נקי ומהודר, בהמשך לפתע הוא רואה עליו נקודות וכדומה, מה הם נקודות אלו והאם יש לזה פיתרון?
בדרך כלל זה בגלל שכנראה לא בדק טוב. במקרים אחרים זה ככל הנראה אתרוג ירוק שכשהיה ירוק לא ראו את הנקודה וברגע שהוא מצהיב מתחילים לראות, ואם זה נקודה שחורה זה בעיה.
> אילו נקודות שחורות פוסלות, וממה נוצרים הנקודות השחורות?
שינוי מראה 'שנראה לעין' פוסל, ובגדרי הדברים האריכו הפוסקים ואין כאן המקום.
מה שכן צריך לדעת א. שיש נקודות שיכולות לרדת בקלות כמובן שיש להתעסק בזהירות גדולה
שלא יהיה חסר. דבר שני, מה זה נקודה שחורה באתרוג? נקודות שחורות המצויות הם מכתמי ריסוס, שהריסוס חיסל חיידק. מה שקורה, זה שנהיה בריסוס צריבה על הפרי, יש צריבות שהם "בתוך" הפרי, ויש צריבות שהם "מעל" הפרי, אם הצריבה היא מעל הפרי יש אפשרות בזהירות להוריד את זה, וזה לא בעיה כי זה לא חלק מהפרי, אם זה בתוכו זה בעיה. אבל צריך להבין באתרוגים בשביל להרגיש אם זה מעל האתרוג או שזה פנימי, את זה מי שמבין יכול להרגיש במישוש בקיסם. ובכל אופן זה צריך להיות בזהירות רבה, שלא ייצא ריח מהאתרוג בכלל.
> אדם שהולך לשוק ארבעת המינים המקובלים במרכזי הערים, אצל סוחרים יראים, האתרוג נאה, מה הוא צריך לבדוק?
צריך לדעת את ההלכות כראוי, מי שלא יודע כראוי הלכות ארבעת המינים, עלול בסיכוי לא מבוטל, לקנות אתרוג ולשלם עליו סכום נאה ולצאת עם אתרוג פסול! גם אם האתרוג נראה יפה ונהדר. רק דוגמא קטנה, הסתכלת על האתרוג, נראה שאין בו חסר, ואין נקודות שחורות ניכרות, אבל סמוך לעוקץ יש קוץ שנכנס לאתרוג ופסל אותו, הוא חסר לכל דבר. ועוד כיוצא בזה, לכן כדאי מאוד ללמוד את ההלכות כראוי לפני שהולכים לקנות אתרוג.
במאמר המוסגר, אנו מבקשים להבין, תהליך הגידול של האתרוגים היום עובר כל כך הרבה שמירה וטיפול מהמגדלים, עם הריסוסים וכו', אם לא היה את הריסוסים והטיפולים שיש היום, היה אפשר למצוא אתרוג מהודר?
לא! חד משמעי לא. אז אם ככה איך היו אתרוגים מהודרים פעם? התשובה האמיתית היא שמשנה לשנה מתרבים המזיקים, פעם לא היה כל כך הרבה מזיקים, ומשנה לשנה הם גם נהיים עמידים לריסוס, כך שהריסוס של שנה שעברה לא מספיק עוזר. ובנוסף לזה, גם המדינה לא נותנת לעשות כל כך הרבה ריסוסים, ולכן משנה לשנה יש יותר פגיעות של מזיקים בפרי.
אתרוג זה שנטלו אבותינו
מיני האתרוגים המיוחסים הקיימים כיום, שהתקבלו בתפוצות ישראל על פי גדולי הדורות
זן חזון איש – הגרמי"ל
אתרוג מרן החזון איש, שעליו בירך והחזיקו כאתרוג לא מורכב והוא הזן המיוחס ביותר למרן החז"א. אותו מסר החזון איש לידי מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל שמסר לידיו (בשנת תש"ד) לאחר סוכות את זרעי האתרוג על מנת שיגדלו בחצר ביתו.
"זן חזון איש – הלפרין"
גם להרב חיים יעקב הלפרין זכרונו לברכה מסר מרן החזון איש זרעי אתרוג, ושתלו בחיי מרן החזון איש, ונתקבל כאתרוגי חזון איש – הלפרין.
"אתרוג מרוקאי"
ייחוסו בגידולו ביערות הפרא במרוקו וממילא אין בו חשש למורכב, מרן הרב מבריסק זצוק"ל נהג לברך עליו כשלא היה אתרוג תימני.
"אתרוג תימני"
כשהיה למרן הרב מבריסק אתרוג תימני היה נוהג לברך עליו. ייחוסו היה בהיות והוחזק בתימן שם לא היה ידוע להם צורת ההרכבות שהתחילו במקומות האחרים. באתרוג תימני בדרך כלל לא נמצא פיטם.
"זן ברוורמן – מהרי"ל דיסקין"
כשמו כן הוא – מרן המהרי"ל דיסקין בירך על זן אתרוג זה והתקבלו בירושלים כמיוחסים ללא מורכבים, ונשמר יחוסו בגידולו בפרדס משפחת ברוורמן.
"זן קיבלביץ" (מהריל"ד)
יש הטוענים שהוא האתרוג עצמו שבירך עליו המהרי"ל דיסקין, ואוחזים שזן ברוורמן מקורו הוא בזן קיבלביץ.
"יאנווע – חב"ד" [קלבריה]
אתרוגים אלו מקורם בקלבריה באיטליה שגדלו שם שנים רבות, והרבה מקהילות החסידים נסתמכו על זה ובראשם אדמור"י חב"ד שבירכו אך ורק על אתרוג זה, מקור לאתרוגי אלו כבר הביאו חז"ל במדרש שבענני הכבוד קיבל משה רבינו ע"ה אתרוג ושתלו בקלבריה.
"זן אורדנג"
אתרוגי זן אורדנג גדלו בחצר סוקולובסקי בירושלים, ביסודו הוא אתרוג זן ברוורמן אלא שבפרדס לפי המקובל הרכיבוהו באבקת פרי ליופי, ורבים התירו אתרוג זה מפני שאין זה פרי ולא שייך בזה הרכבה, אמנם מרן החזון איש חלק על זה ופקפק בכשרות אתרוגים אלו. אתרוגים אלו מקובלים עד היום בחצרות החסידים והאדמורי"ם נהגו לקחת זן זה בדווקא. אתרוגים אלו על פי הרוב קשים לניקיון.
