וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה – אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים – אֲנִי וְלֹא שָׂרָף וּבְכָל אֱלֹקֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים – אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ. אֲנִי ה' אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר (הגדה של פסח)
ביציאת מצרים נתגלתה הנהגה של חידוש המציאות שכן אז יצאה הבריאה מכל גדריה וחוקיה רק שם ה' שרר בכל ועל הכל, וזהו מה שכתוב "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה וגו' אני ה'" ועברתי בארץ מצרים – אני ולא מלאך והכיתי כל בכור בארץ מצרים – אני ולא שרף וכו' כלומר לא שלט בהנהגה זו שום כוח מן הבריאה והנבראים רק כוח ה' ורצונו ית' בלבד שאינו מוגבל תחת חוקי הבריאה וגדרי הטבע, הקב"ה בכבודו ובעצמו ובזה הראה לנו כי יש הנהגה יותר עליונה בלי גבולי וחוקי הטבע התלוי' רק ברצונו יתברך לבד, ושממנה יש לנו להשיג את כל המציאות במושג יותר נכון על כוח הנהגה זו מכנים אנו להקב"ה בשם הוי', הי' הוה ויהיה אין עוד!
אף שבאמת גם שם הוי' הוא על שם רצונו והנהגתו בבריאה כי על מציאותו ית' אין לנו שמות, ואין לנו בזה שום מושג כי כל מה שאנו משיגים הוא רק מהשפעתו והשגחתו אלא שמתוך הנהגה עליונה זו מכירים אנו כי המציאות האמיתית הוא השם לבדו, הוא ורצונו – אין זולתו. ומכנין אותו בשם הוי', ואמנם גם חידוש המציאות הוא מאופני הנהגת ה' שעלה במחשבה בתחילת הבריאה וכדאמרי' "תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית על הים שייקרע" אלא שהיא בגדר תנאי ולא בגדר שיור וזהו מה שכתוב "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וכו' ושמי ה' לא נודעתי להם" ופרש"י לא נכרתי להם במדה אמיתית שלי כלומר שבהנהגה שהיה עם האבות לא היה עוד ניכר כי יש ענין הנהגת התחדשות המציאות שאינה תלויה בשום גדרי וחוקי הבריאה כי כל מה שראו היה רק הנהגת השם השולטת ומסודרה בבריאה אבל דרך הנהגה של התחדשות המציאות שממנה יוכר כי המציאות האמיתית הוא יתברך ואין עוד לא היה עדין בהנהגת העולם עד ליציאת מצרים.
(מרן הגרי"ל בלוך זצ"ל)
