ביני עמודי

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך

בקרובי אקדש

חודשיים להסתלקותו בחטף של ידידנו בן החבורה הרב הגאון רבי מנחם אשר זקבך זכר צדיק לברכה באסון הנורא בהילולא דרשב"י בציונו הקד' במירון * לפשט עקמומיות שבלב: מקצת מדברי ההספד והזיכרון שנאמרו לזכרו ומדברי החיזוק וההתעוררות שנאמרו בעקבות האסון הנורא * חמול על עמך רחם על נחלתך חוסה נא כרוב רחמיך

עלה המוות בחלונינו

לב מי לא חרד לשמע האסון הנורא שהתרחש בליל י"ז אייר ל"ג בעומר בציון התנא הקד' רבי שמעון בר יוחאי במירון, בשריפה הנוראה ששרף ה' במיתת ארבעים וחמשה קדושים וטהורים שנסתלקו לישיבה של מעלה באופן נורא בגזירה איומה שנגזרה על כלל ישראל. 

ובחלונינו עלה המוות בארמותינו בא בהיחטף בדמי ימיו נפש צדיק של חד מחשובי לומדי בית מדרשינו אב בחכמה ורך בשנים הרה"ג רבי מנחם אשר זקבך זצ"ל מחשובי האברכים בכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית בתוך השריפה אשר שרף ה'. 

ידידינו הרה"ג רבי מנחם אשר זקבך זצ"ל נולד בניסן תשנ"ז לאביו הרב הגאון רבי מאיר זקבך שיבדלחט"א מרבני ישיבת פאר משה בפ"ת ולאמו תבדלחט"א בילדותו למד בתלמוד תורה בקריית הרצוג, ובישיבה קטנה למד בישיבת גבעת רוקח בב"ב, משם המשיך בחוק לימודיו בישיבת 'תורת זאב' ירושלים.       

שנות לימודו היו שווים לטובה. בעוסקו בלימוד התורה ברציפות ובעמילות מתוך נעימות ושמחה וצהלתו על פניו תמיד, חבריו מספרים, כי היה עמל בתורה בימי שישי ושבת קודש באופן מיוחד מאוד ואף היו זמנים בהם קבע בשישי ושב"ק סדר לימוד של יותר מעשר שעות רצופות. 

סיפר אביו שיבדלחט"א, כי בהזדמנות אחת אמר לו שלפני שמונה שנים קיבל על עצמו קבלה לקרוא ברכת המזון מתוך הכתב וכבר שמונה שנים עומד בזה ומעולם לא נאלץ לעבור ע"ז. 

בהגיעו לפרקו נישא ביום כ"ב שבט תשע"ט לרעייתו תבדלחט"א בת הרב הגאון רבי יוסף קנטור שליט"א ובתחילת זמן קיץ תשע"ט הצטרף לכולל במודיעין עילית שע"י הישיבה הקד'. בו נפתח פרק נוסף של עסק התורה בהתמדה מופלאה אשר באהבתה שגה תמיד, ומתוך דיבוק חברים מיוחד כפי שהעידוהו על מכריו. 

ואלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה

בליל ל"ג בעומר י"ז אייר במהלך האסון הנורא בציון הרשב"י הקד' במירון נסתלק בהיחטף לבית עולמו, הלוויתו התקיימה ביום שישי ערש"ק אמור ולאחמ"כ יצא מסע הלוויה לבית החיים בפ"ת.  

בהלוויה ספד לו נרגשות מורינו רה"י הגרש"ב שליט"א שהביא את דברי הפסוק 'למה יאמרו הגויים איה אלוקיכם ואלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה' ומה נכנס כאן אלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה? ואולי התשובה בזה הוא שהכוונה בזה היא, שאלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה, וממילא בחפצו הוא עשה שישאלו, זה היה רצון ה' שלא יבינו, שישאלו איה נא אלוקיכם.  

אבל כתוב כאן שכאשר יש דברים שלא מבינים ויש שאלות, אז זה יאמרו 'הגויים', כלל ישראל אף פעם לא שואל שאלות. כלל ישראל יודע ומאמין שאלוקינו בשמים כל אשר חפץ עשה, אנחנו יודעים שזה רצון ה' אין לנו שאלות, אנחנו יודעים שמשפטיך תהום רבה. שהצור תמים פועלו וכל דרכיו משפט. 

אבל בגזירה הנוראה הזאת, הרי אנחנו רואים שהגזירה הייתה על כל כלל ישראל ממש. הלא אין מדינה עיר ומשפחה שלא היכה ה' בה או בקרובים אליה מכל העולם ממש, והלא זה גזירה על הציבור ממש. וממילא אלו שנגזר עליהם הרי הם קרבנו של ציבור קרבן עולה לה'. 

עצרת חיזוק והתעוררות

במלאות השבעה למ"ה קדושי האסון הנורא במירון וביניהם הרה"ג רבי מנחם אשר זקבך זצ"ל התקיים בהיכל הכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית עצרת חיזוק והתעוררות המרכזית בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א ובהשתתפות אלפים מבני הישיבה ומתושבי העיר.  

את העצרת פתח רבינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א, בדברי הפסוק 'מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלוקים מצא את עון עבדיך' ומיד שראו הדין עליהם ידעו ואמרו השבטים מיד כי הכל בעוונתיהם כי אין מה לדבר ואין מה להצטדק רק האלוקים עשה לנו את הדבר הנורא הזה על עוונתינו, ואנחנו אין לנו מה לדבר ומה להצדטק רק האלוקים מצא את עון עבדיך, בעוונתינו הרבים. 

בסיום הדברים אמר רבינו רה"י שליט"א, כי אי אפשר למצוא בעולם נחמה על זה, הלא אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש והלא כאן בבית מדרשו של רבי מנחם זצ"ל שעמל כאן ויגע בתורה על ימיו, איך אפשר למצוא להם נחמה? ועל זה אמר דוד המלך, לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. רק בתורה אפשר למצוא את הנחמה לזה, כי אין לנו שיעור רק בתורה הזאת.

עורו ישנים משנתכם

לאחר מכן נשא דברים ראב"ד ירושלים מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שעורר בדבריו על מידת הדין המתוחה על ישראל ועל הגזירה הנוראה שבודאי גזירה זו היא אינה אלא כפרת כל עם ישראל כגזירת הרוגי מלכות ואותם ארבעים וחמשה קדושים זועקים אלינו עורו ישנים משנתכם והקיצו מתרדמתכם.

עוד הוסיף, שבודאי זה הוא מידת הדין המתוחה אבל אם אין אנחנו מתעוררים בתשובה הרי זה מזמין עוד צרות ל"ע כמבואר ברמב"ם, והלא רק עתה היה עלינו הגזירה הנוראה של מגיפת הקורונה שאלפי יהודים נהרגו ולא נתעוררנו מספיק לתשובה עד שהקב"ה הכנו מכה קשה כזו שהיא כדי להרעיד אותנו, והקב"ה זועק לנו שנתעורר ונשובה אליו.

חובת החיזוק בחטא תלמידי ר"ע – שתהיו מכבדין זה את זה

לאחר מכן נשא דברים המשגיח מרן הגה"צ רבי דן סגל שליט"א שהביא דברי הגמ' אם חיוב הספד הוא יקרא דמיתי או יקרא דחיי אבל בודאי במצב הנורא הזה יש כאן את שניהם, וחובתינו עכשיו היא לדעת מה הקב"ה רוצה מאיתנו עכשיו כי הוא ית' כולו רחמים ואיננו יכולים להשיג כלום, ולא מחשבותי מחשבותיכם, אבל התכלית של זה שעשה לנו ה' הוא 'ללמדה אני צריך'.

רבי שמעון בר יוחאי אמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, רשב"י הוא הסנגור הכי טוב של עם ישראל, ובאותו הזמן שפסקו מלמות תלמידי ר"ע בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה הרי במחיצתו של רשב"י היכה כמה כמה בנים יקרים ולא חמל הלא זה זועק לעורר אותנו לנהוג כבוד זה בזה, להתחזק בנהגו כבוד זה בזה, ולהתעורר בבן אדם לחברו. 

משל למה הדבר דומה לאב שרוב בניו בגדו בו ונשארו לו שני בנים הלא אם הבנים יריבו זה עם זה הרי חרב עליו עולמו, המצב היום ה"י הוא שרוב בניו של הקב"ה סרו מדרכו ומה נשאר לו בעולמו? קצת בני תורה מקיימי מצוותיו מכל בניו הלא אם יש פירוד והיפך בנ"א לחברו אין לתאר צער השכינה שמזה, ובודאי שהחיזוק בדבר הזה של "מכבדין זה את זה" להתחזק בנושא בעול עם חבירו, לשמח את השני לחזק ולעודד את השני הן בעניני רוחניות והן בעניני גשמיות, בע"ה יסיר את חרון האף ויעשה נחת רוח לפניו.

עוד עורר בדבריו על חובת החיזוק בעניני קדושת ישראל, והביא בדבריו שמרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה מעורר כי הדבר היחיד שנאמר עליו בכל התורה כולה "ושב מאחריך" הוא על ענין קדושת ישראל, להתחזק בגדי הצניעות, ועיקר כוח היצר הרע היום שהורס כל חלקה טובה הוא בפירצה הנוראה של המכשירים הטמאים, והלא זה פשוט כי אין מטרת היצר להחטיא את כל העולם כולו, היצר מחפש את ליבת אומת ישראל את בני התורה, עיקר המלחמה של היצר היום הוא בעמלי התורה. ועלינו לדעת כי כל שיעור הקומה של כלל ישראל הוא היום רק בבני התורה עליכם תלוי הכל, בני התורה הם הם ראשי האומה וגופא בתר רישיה גרירא, וזה באחריות של כל אחד ואחד.

לימוד החיזוק מצורת הגזירה

המרא דאתרא הגאון רבי מאיר קסלר שליט"א נשא דברי התעוררות וחיזוק, והביא מה שאף מה שקוב"ה בחר בקדושים הללו זה בחינת בקרובי אקדש אבל מכל מקום כל כלל ישראל ממש שייכים וקרובים אל החלל וכולם צריכים לתת על זה דין וחשבון.


עוד הוסיף, כשנתבונן בצורת הדין שהיה שם, הרי הגזירה היה על מ"ה קדושים והיה יכול להיות בכל מיני אופנים, אבל הגזירה הנוראה הזו הייתה בצורה של כשלו איש באחיו ובודאי יש כאן גם נקודה לנו להתחזק בדבר הזה של הידיעה שכל אחד יש לו מקומו, בנושא הזה של דוחקים זה את זה, לא להיכנס בגבולו של חבירו.

מודה אני לפניך

את מסכת ההספדים נעל אביו הרב הגאון רבי מאיר זקבך שליט"א שספד נרגשות, בשבוע שעבר קיבלנו שליחות מיוחדת מהקב"ה וכמו שלא שואלים כשקמים בבוקר למה קמים, אלא אומרים מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי, גם אנחנו קיבלנו את שליחות הזו של לא לשאול למה, אלא רק לומר מודה אני לפניך. 

 

בהיכל הכולל הקדוש הזה הכרתם אותו וגם בני הכולל קיבלו שליחות מיוחדת מהקב"ה, הלא רק לראות את המקום שלו ריק זה צער שאינו גדול מזה. אבל עלינו לדעת שזה שליחות שלנו של עבדו את ה' בשמחה. ורבי מנחם זצ"ל היה כולו שמחה כל חייו אי אפשר לשכוח את החיוך התמידי שלו.    

 

וכלל ישראל קיבלו גם כן שליחות, לדעת לנצל את החיים ואת הזמן כמו שצריך, והוא ז"ל היה מיוחד כל כך בזה. אנחנו מבקשים מהקב"ה שנזכה לראות כבר את פני המשיח, ונראה כבר את רבי מנחם זצ"ל שוב כאן בהיכל בית המדרש לומד שוב, ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

 

הרה"ג ר' מנחם זקבך זצ"ל בן החבורה אשר נספה באסון מירון ל"ג בעומר תשפ"א

כתבות נוספות

כבודה של תורה

בישיבת עטרת שלמה לצעירים שע"י הישיבה הקד' בעיר ביתר, חגגו בני שיעור ב' את סיום לימוד הש"ס שנלמד על ידם לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל, המעמד התקיים בכבוד ובהדר לכבוד התורה ועמליה בראשות ראשי הישיבה ורבניה שליט"א.

כבודה של תורה
קריאת השם ל"היכל פיצוטו" 
קריאת השם ל"היכל פיצוטו" 

בשמחה רבה ובהתרגשות נחגגה בישיבה הקד' בקריית הישיבה השלמת וקריאת השם לקומת חדרי השיעורים שמעל היכל הישיבה, שייקראו מעתה לדורות "היכל פיצוטו". הקומה נתרמה ונבנתה על ידי ידידי הישיבה תמכין דאורייתא הנדיבים החשובים בני משפחת פיצוטו הי"ו – סאו פאלו ברזיל. 

בני משפחת פיצוטו הנכבדה הי"ו מברזיל הגיעו לביקור מיוחד, שהתחיל לקראת סיום הסדר בהיכל הישיבה הקד' ההומה מקול התורה, בסיום הסדר עלו נדיבי הישיבה הי"ו לביקור מיוחד ולקריאת שם לקומת חדרי השיעורים שמעל היכל הישיבה. יחד עם המשלחת הנכבדה התאספו במקום רבים מבני הישיבה הקד' נ"י העמלים בתורה בקומה זו, בזמני השיעורים ובזמנים אחרים.  

במעמד השלמת הקומה וקביעת השם "היכל פיצוטו" – לתת יד ושם טוב בביתי ובחומותי, כיבדו את נדיבי הישיבה – מוקירי ורחמי רבנן, רבינו רה"י הגר"ח שליט"א, רבינו רה"י הגרח"מ שליט"א, רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א ומורינו המשגיח הגר"י דיויס שליט"א, שהגיעו לכבדם ולברכם בברכת התורה, ולהביע את הוקרת הישיבה על פועלם הגדול למען עמלי התורה. עוד השתתף במעמד הג"ר מיכאל עמוס שליט"א מ"מ הרה"ר לישראל ואורחים נוספים מידידי המשפחה. 

במרכז המעמד התברכו הנדיבים מפי רבותינו ראשי הישיבה שליט"א, שיזכו לברכת 'עץ חיים היא למחזיקים בה' ולכל מילי דמיטב ברוח ובגשם במילוי כל משאלות ליבם לטובה. בסיום המעמד שרו שירי הודאה והלל לקב"ה על חסדיו שבכל עת ובפרט עתה בהשלמת ובחנוכת הקומה החדשה לריבוי תורה ותפילה.

קריאת השם ל"היכל פיצוטו" 
הכנה לימי הדין והרחמים 
הכנה לימי הדין והרחמים 

בעת סגירת הגיליון עומדים אנו סמוך ונראה לימי הדין והרחמים, כשבכל היכלי התורה שע"י הישיבה הקד' בכל אתר ואתר נרשמת התעוררות עצומה לקראת הימים הקדושים והנעלים, ובכל היכלי התורה של הישיבה הקד' נשמעים שיחות חיזוק והתעוררות מפי רבותינו שליט"א וגדולי התורה שליט"א. 

בתפילות הימים הנוראים בישיבה הקד' בקריית הישיבה צפויים להשתתף כאלפיים איש בלעה"ר, בימים אלו משלימה הנהלת הישיבה את ההכנות לקראת תפילות הימים הנוראים, שמחת בית השואבה, ושמחת תורה.

הכנה לימי הדין והרחמים 
עשירי קודש

עם תחילת הזמן, התקיים בהיכל הישיבה לבני הישיבה הקד' מעמד חיזוק חבורת "עשירי קודש"  בראשות רבותינו ראשי הישיבה והמשגיח שליט"א. עם מלאות שנה תמימה מייסוד החבורה, בהצלחה עצומה לכלל בני החבורה ועלייה גדולה מאוד בדביקות ובשקיעות בלימוד, נערך הכנס להוסיף ולהתחזק בזה, להמשיך בשקיעות בלימוד בניתוק מכל חיבור להבלי העולם החיצון, כפי שהיה ב"ה במהלך השנה שעברה מאז ייסוד החבורה בתחילת השנה. הוד ורטט עצומים הורגשו בהגעתו של רבינו ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א, בעודו שעות לפני לווית אחיו הגאון רבי אברהם אוזבנד זצ"ל שהמחיש לכל בעצם נוכחותו את גודל השעה. 

במעמד עוררו רבותינו ראשי הישיבה שליט"א על החשיבות העצומה שאי אפשר לתארה וגודל המעלה העצומה של עמל התורה בשקיעות מוחלטת, ולעסוק בדברי תורה בנקיות ובטהרה. במעמד עוררו רבותינו שליט"א עוד על חשיבות גדרי תקנות הישיבה, וכן ברכו את התלמידים כי בוודאי כל אלו שיצטרפו לחבורת העשירי קודש יזכו לגדול לתלמידי חכמים מופלגים הדבוקים בתורה בכל ליבם. (כתבה נרחבת בנפרד).

 

עשירי קודש

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר