תרל"ה תרמ"א תרס"ד תר"פ תש"א
(בשם ה'גדול ממינסק')
עיני אל ההרים
יסודותיה של ממלכת התורה נטועים בעבר המפואר. שורשיה עמוקים ואיתנים, נטעו בעיירה הציורית טעלז שבליטא. גדולי עולם אשר יצקו נפשם אל תבנית היכלה, מאצילים מרוחם ומהודם על דמותה ותפארתה.
בשנת תרמ"א עלה מרן הגר"א גורדון לכהן פאר ברבנות טעלז, מיד בבואו נתמנה לראשות הישיבה שהוקמה בטעלז בתרל"ה, ע"י האברכים הגאונים רבי מאיר אטלס רבי שלמה זלמן אבל ורבי צבי אופנהיים.
שנה לאחר הקמת הישיבה, מינה רבינו ראש הישיבה רבי מרן רבי אליעזר זצ"ל לר"מ הישיבה, את חתנו ותלמידו (עוד מהישיבה בקלעם) רבינו מרן המהרי"ל בלוך זצ"ל. בשנת תר"ץ נסתלק מרן המהרי"ל זצ"ל.
שלושה דורות של גאונים וגדולים מחנכים ומנהיגים עמלו על בניינה של ממלכת התורה טעלז, עד שהעמידוה על תילה. הגאון רבי אליעזר גורדון הניח את יסודות הבניין והקימו לתפארת, הגאון רבי יוסף יהודה לייב ייצבו מבחינה חינוכית ופדגוגית והגאון רבי אברהם יצחק בלוך שהיוה מעין מזיגה של האב והסבא, הביא את הישיבה לשיא פארה והדרה
לאחריו נתמנה כר"מ, בעל ה'שערי יושר'
הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל
שלושת הגדולים כל אחד בסגנונו, העמידו את צורת ההבנה וחידוד כח חידוש התלמידים. שילוב שלושת דרכי הלימוד האלו היווה מיזוג נפלא שעמד בבסיס שיטת טעלז.
בתרס"ד מונה לר"מ (במקומו של הגרש"ש זצ"ל) מרן הגר"ח רבינוביץ זצ"ל, הידוע בכנויו 'רבי חיים טעלזער' שאף הוא סלל נתיב משלו והעמיד את תלמידיו בכור ההיתוך של ההבנה ובכוח עיון התורה, בנה הוא הגדרות דקות לכל יסוד, ה'חקירה' הייתה לוז שמועתו, כאשר היה חוקר ומעמיד צדדים בכל עניני ויסודות הש"ס, כידוע הרבה מחקירותיו עם הזמן הפכו לנחלת כלל בעלי העיון.
עוד בחייו מינה מרן המהרי"ל את בנו מרן הגאון הקדוש רבי אברהם יצחק הי"ד לר"מ בישיבה בשנת תר"פ בעוד הגרא"י כבן שלושים בלבד.
כמו"כ כבר בחייו מינה מרן המהרי"ל את בניו הגאונים רבי זלמן למשגיח הישיבה ורבי אליהו מאיר לר"מ בישיבה.
כתב עליו אחיו מרן הגאון רבי אליהו מאיר זצ"ל
אם כרגיל אנו מודדים גדלותו של אדם בכך שסביבתו בטלה ביחס אליו, אצל אחי הגרא"י הייתה מידה גדולה מזו שמלבד היותו מרומם על כל סביביו רומם עימו את כל סביביו והקרוב אליו.
כ' תמוז תש"א נחרט בדפי העם היהודי כיום העקידה של תלמידי ישיבת 'טעלז' ובני הקהילה היהודית, בו עלו על המוקד בימי הזעם של שואת יהודי אירופה, ובראשם ראשי הישיבה הי"ד. גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר. ארץ אל תכסי דמם.
תש״ה
הגחלת המועטה שנותרה לפליטה הבעירה מחדש את הישיבה לאחר המלחמה, בארה"ב. וקיימה את שלהבת התורה של עולם הישיבות שקדם למלחמה הנוראה ונכחד וכמעט שלא נותר פליט. בקליבלנד בה הוקמה הישיבה הפכה הישיבה לתל תלפיות.
עוד בחייו מינה מרן המהרי"ל זצ"ל את בנו מרן הגאון הקדוש רבי אברהם יצחק הי"ד לר"מ בישיבה כבר בשנת תר"פ בעוד הגרא"י כבן שלושים, כמו"כ כבר בחייו מינה את בניו הגאונים רבי זלמן למשגיח הישיבה ורבי אליהו מאיר לר"מ בישיבה. מרן הגרא"מ זצ"ל הצליח להינצל מגיא ההריגה יחד עם גיסו מרן הגרח"מ קאץ זצ"ל, שהבעירו את אישה של טעלז וקוממוה מעפר.
יחד עם גיסו מרן רבי אליהו מאיר זצ"ל הצליח מרן הגאון רבי חיים מרדכי קאץ זצ"ל חתנו הגדול של מרן המהרי"ל להינצל מהשואה, באלול ת"ש, ויחד עם גיסו הגרא"מ הקים וייסד את ישיבת טעלז בקליבלנד.
נולד באמריקה. בחורף תרצ"ב מכר אביו את פוליסת ביטוח החיים שלו כדי לקנות כרטיס נסיעה לבנו לליטא ללמוד בישיבת טעלז. מתלמידיו המקורבים של ראש הישיבה, מרן הגרא"י הי"ד. עם הקמת הישיבה בקליבלנד נעתר לשמש שם כר"מ ובשנת תשכ"ה התמנה לראש הישיבה. בתשל"ו עלה לארץ ישראל והקים את הישיבה בקריית טלז-סטון. בתשל"ט חזר בעצת מרן הסטייפלר זצ"ל לארצות הברית לאחר פטירתו של מרן רבי ברוך סורוצקין זצ"ל והחליפו בתפקיד מאז ועד לפטירתו. לצד היותו ראש ישיבה, עסק בענייני ציבור בפרט בענייני אגודת ישראל, החינוך העצמאי וארגון תורה ומסורה. והיה חבר מועצת גדולי התורה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט הגר"ב מישיבת קמניץ לווילנה ועבר ללמוד בישיבת טעלז, כעבור שישה חודשים התארס עם רחל בתו של בן דודו, ראש הישיבה מרן הגרא"י, בהסכמת הוריו שהיו כבר בארץ ישראל. שבועיים לאחר נישואיו נמלט עם הרכבת הטרנס-סיבירית ליפן, משם גירשום היפנים לשנחאי למזרח הרחוק ומשם היגר לארצות הברית, בשנת תשכ"ה החל לכהן כראש הישיבה בישיבת טעלז בקליבלנד, וכיהן כאחד ממנהיגי עולם התורה הבולטים בארה"ב כמו"כ כיהן כחבר מועצת גדולי התורה.
תלמידו של מרן הגרא"י הי"ד בישיבת טעלז, לימים חותנו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם קבוצת תלמידי הישיבה לרוסיה ומשם לסיביר, שם שהה במשך שנות המלחמה. לאחר המלחמה התמנה כרב רשמי בווילנה. לאחר נישואיו עבר לארצות הברית. עם בואו החל למסור שיעורים בישיבת טעלז שהוקמה בקליבלנד, בשנים הראשונות מסר את שיעוריו בישיבה הקטנה ולאחר מכן עבר לישיבה הגדולה. כמו כן שימש מורה הוראה לאנשי הקהילה התורנית בקליבלנד.
אף אחר הקימם את ישיבת טעלז בקליבלנד, לא הייתה דעתם של גדולי טעלז נוחה.
ראש הישיבה דקליבלנד מרן הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ”ל כתב במכתבו למרן הסטייפלער זצ”ל על שאיפתם להקמת הישיבה בארץ ישראל:
משאת נפשם של דודי נוחי הנפש זצ”ל הייתה לנטוע ‘יתד נאמן’ בארץ הקודש אחר החורבן הנורא ולא מצאו מרגוע בעבודת הקודש שבגולה לבד. כשנתייעץ בזה דודי הגאון רבי אליהו מאיר זצ”ל עם החזון איש, עודדו רבות בזה.
דברי הרב מפונביז’ זצ”ל:
קומט, קומט, ס’איז נאך געבליבען א בארג אין בני ברק וואס ווארט אויף טעלז
ובלשון הקודש: בואו, בואו, נשאר
עדיין הר בבני ברק שמחכה לטעלז
עתידים בתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל
רבני הישיבה בארץ הקודש
רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א
רבי שלום בער סורוצקין שליט"א
רבי יוסף דיויס שליט"א
ראשי הישיבה ורבניה מעתיקי השמועה, מנחילי המסורת לדורות הבאים.
כעמוד האש ההולך לפני המחנה, מיישרים נתיבות ומתווים את דרכה.
בדמותם מהווים מופת וסמל לעמלה של תורה, בעמקות ובחריפות.
בשיגם ושיחם מנחילים הם את שיטת הלימוד וההנהגה הייחודית המרוממת את בני הישיבה לרמתם התורנית הגבוהה.
זכתה ישיבת "עטרת שלמה" להנהגת רבותינו ראשי הישיבה שליט"א אשר שמם נישא בהערצה
ברחבי העולם התורני כולו.
רבי בנימין סורוצקין שליט"א
רבי חיים פיינשטין שליט"א
תשנ"ה תשס״ד תשס״ה תשס״ו תשס״ז תשס״ח תשע״א תשע״ב תשע״ג תשע״ד תשע״ו תשע״ח תש״פ תשפ״א תשפ״ב תשפ״ג
כוללים
ישיבות
לצעירים
תלמודי
תורה
קרית
הישיבה
ע”ש מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל, בית שמש
ע”ש הרב אליעזר לאטץ, בית שמש
בית שמש
בית שמש, רמה א’
מודיעין עילית
ירושלים, ליבו חפץ
ירושלים, עגערט
פתח תקווה
אופקים
מודיעין עילית
בני ברק
ירושלים
ירושלים
בני ברק מרכז
בני ברק
אופקים
טלזסטון
על שם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל,
מודיעין עילית
על שם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל,
מודיעין עילית
נווה יעקב, ירושלים
ביתר
בני ברק מערב
ראשון לציון
ראשון לציון
רמה ג’, בית שמש
אלעד
רמה ג’, בית שמש
אחיסמך
חריש
ירושלים
רמה ד’, בית שמש
טלזסטון
חריש
רמה ד’ בית שמש
אחיסמך
ביתר
בני ברק צפון