בזכות אבותם אני גואלם
ב ח קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת:
אמר ר"י מהו 'מדלג על ההרים' אמר הקב"ה, אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינם נגאלים לעולם, אלא למי אני מסתכל, לאבותיהם הקדושים וכו' בזכות אבותם אני גואלם, לכך כתיב מדלג על ההרים ואין הרים אלא אבות שנאמרו שמעו הרים את ריב ה'. (שמו"ר ט"ו).
עמוקה מאוד היא הסתכלות ה', שהאדם אפילו כשהוא הנביא שמואל יראה לעינים, וה' יראה ללבב, (שמואל א' ט"ז) ובאותה הסתכלות רואה ה' ית' בזוך ליבם של ישראל, ורואה בהם מתכונות ומידות אבות, אשר כל זה נמצא במאסר המיצר של מצרים, ומצפה לצאת מכבלי מיצרי החומר להתקשר עם בורא עולמים. והוא זה השורש שהוציא מקרבם את אותם שני נזמי זהב, הם משה ואהרון. וזה הכוח שהוטבע בהם עמוק עמוק, הוא כוח איתן בל ימוט, כוח הרים הוא, סלעי עוז שלא ימוטו. ובשעה שבא הנביא מיכה להוכיחם הרי הוא תובע מישראל שיעמיקו שמוע בכוח איתן של ההרים – אבותיהם שהוטבע בהם, אין דברי תוכחה נקלטים לאוזן שהורגלה לשמוע דברי בלע ונאצה, ר"ל. הרוצה לשמוע דברי תוכחה צריך לכרות לעצמו אוזן אחרת, כוח שמיעה הנובע מכוח ההרים – האבות אשר בו פנימה. ואז יתעורר מכוח תוכחת הנביא.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)